הרוקח רד

בעי ברכה לאחריו אלא ריחני ויש מפרשים דמילתא דפשיטא ליה דשאר מצות אין צריך ברכה דדוקא אתפילין צריך מדאמרינן בירושלמי בפ' ב' דברכות תפילין כיצד מברך עליהם של יד על מצות תפילין ושל ראש על מצות הנחת תפילין. כשחולצים לשמור חוקיו. כמאן דאמר ושמרת את החוקה הזאת בחקת תפילין הכתוב מדבר. משמע אתפילין ולא אציצית ירושלמי בפ' הרואה כשלובשין של ראש על מצות תפילין על של יד להניח תפילין. אימתי מניחן בשחרית לא הניח בשחרית מניחן כל היום כולו ויש לנו לעשות כתלמוד הבבלי במנחות בפרק הקומץ רבה של יד להניח תפילין של ראש מצות תפילין. ריב"ק ממגנצא אומר הא דאמר בהקומץ רבה אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת פי' ברכה אחת על של יד ואחת של ראש סח בין תפלה לתפלה מברך שתי ברכות על של ראש להניח ועל מצות תפילין. וכן אמר משום רבנא עמרם דמני ק' ברכות עם ב' של תפילין בכל יום וכן משמע בהלכות גדולות וכן פי' רבינו תם זצ"ל

שמז תפלת הדרך אפילו אין דעתו לילך כי אם עד פרסה צריך להתפלל מיד כך יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותחזירני לשלום לביתי ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשה ידי ותמי לחן ולחסד בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפלה, והלכתא תפלת הדרך בין מעומד בין מיושב בין מהלך מיהו מצוה מעומד. צריך להתפלל ג' ברכות ראשונות וג' אחרונות וכשיבא לבית יתפלל כל התפלה. בפ' א' דברכות מתפלל תפלה קצרה. בפ' תפלת השחר המהלך במקום סכנה מתפלל הושע את עמך את שארית ישראל וכשישראל עוברים רצונך ואתה מלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך בא"י שומע תפלה. ההולך במקום גדודי חיה ולסטין אומר צרכי עמך בית ישראל מרובים ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתתן לכל אחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה כדי מחסורו בא"י שומע תפלה. היה רוכב על החמור בין יש לו אדם עמו שיאחז חמורו בין אין לו ישב ויתפלל. לפי שאין דעתו מיושבת עליו. יכול יחזיר פניו. ואם אין יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים וכן אם היה בספינה או בקרונה יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים סומא או מי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד קדשי הקדשים. היה עומד בחוצה לארץ יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל. בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלם. בירושלם יכוין את לבו נגד בית המקדש. בבית המקדש כנגד הפרוכת אחרי הפרוכת יראה עצמו כאילו עומד לפני הפרוכת. היה במזרח מחזיר פניו למערב במערב למזרח בדרום מחזיר פניו לצפון בצפון מחזיר פניו לדרום נמצאו כל ישראל מכוונים לבם לאביהם שבשמים. בפ' הרואה (דף ס) הנכנס לכרך בכניסתו אומר יהי רצון מלפניך אלהי השמים שתכניסני לכרך זה לשלום. ביקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוציאני מכרך זה לשלום. יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שהוצאתני מכרך זה לשלום כשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף אויב ואורב בדרך. בערובין בפ' הדר (דף סה) הבא מן הדרך אל יתפלל. כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל. בפרק תפלת השחר (דף כח) בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה

שמח הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיהא עסק זה לרפואה ותרפאני רפואה שלימה. ובהקיז דם אומר ברוך רופא חיים. הנכנס לבית המדרש בכניסתו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שלא תארע תקלה על ידי ולא אומר על טהור טמא ולא על טמא טהור. לא אכשל בדבר הלכה ולא ישמחו חבירי בי ולא יכשלו חבירי בדבר הלכה ואשמח בהם. ביציאתו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי ביושבי בתי כנסיות ובתי מדרשות ולא שמת חלקי ביושבי קרנות שאני עמל והן עמלים אני עמל בדברי תורה ומקבל שכר והן עמלים בדברי שיחה ואין מקבלין