הרוקח רג

בדין והוא עתיד להקימכם בדין בא"י מחיה המתים. הרואה הבהקנין פי' המנוקדים בלובן כתיישין אם כך נולדו ממעי אמן אומר ברוך משנה את הבריות. את כוש שחור ואת הגיחור אדום ביותר ואת הלווקן מלובן ביותר. ואת הקיפח בטנו עבה. ואת הננס קצר. ואת הררניקוס ראשו רחב. ואת הברדקינוס כמו ברודים אומר משנה את הבריות. הרואה את הקיטע ואת הסומא ואת הבוהקנין שאחר לידתן נעשה אומר ברוך דיין האמת. על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם. זיקין כוכבי דשביט. מושך אורו כשבט זועות הארץ נרעדת. ירושלמי ברקים ורעמים אם כסדרן מברך אחת. ואם במופסקין מברך על כל פעם ופעם. ומייתי ראייה מחנותו של בשם אם ישב כל היום כולו דיו אחת אם יוצא ונכנס מברך על כל פעם. רוחות רוח סערה. ירושל' על הרוחות שכוחו וגבורתו. באים בנחת אומר עושה בראשית. הרואה חמה בתקופתה ולבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר עושה בראשית. על ההרים והגבעות והימים והנהרות ועל המדברות אומר עושה בראשית. הרואה את הים הגדול לפרקים אחר שלשים יום אומר שעשה את הים הגדול

שמד הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלהי השמים שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני סמכוני סמכוני המתינו לי עד שאכנס לבית הכסא ואצא משם שדרך בני אדם להסך רגליהם. כד נפק אומר אשר יצר את האדם ומפליא לעשות

שמה הנכנס לישן בלילה קורא קרית שמע עד והיה אם שמוע. ואומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המפיל חבלי שינה על האדם ומאיר לאישון בת עין ותן חלקנו בתורתך ותרגילני לידי מצוה ואל תרגילני לדבר עבירה. ואל תביאני לא לידי עבירה ועון ולא לידי נסיון ואל ישלוט בי יצר הרע ותעמידני לעשות מצותיך לשלום ברוך אתה ה' המאיר לעולם בכבודו. במס' שבועות בפרק ידיעות הטומאה (דף טז) ר' יהושע בן לוי קרי יושב בסתר עליון. בפ' א' דברכות צריך לקרות בידך אפקיד רוחי. ויש שקורין המלאך הגואל לישועתך. ויאמר ה' אל השטן. יברכך. יאר. ישא. בפרק א' דסוטה הישן בכילה ערום מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא קרית שמע. ואם הכילה גבוהה י' טפחים לא יוציא ראשו ויקרא. בפ' ג' דברכות היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא ראשו מפני הצנה חוצץ בטליתו על לבו וקורא דלבו רואה את הערוה אסור. ואמרי' נמי היתה טליתו חגורה על מתניו מותר לקרות ק"ש אבל לא לתפלה עד שיכסה את לבו. בתוספת' היה ערום או היה עושה מלאכתו ערום הרי זה מכסה עצמו בתבן או בקש ובכל דבר וקורא. לא יכניס אדם ראשו בתוך חיקו וקורא ק"ש. ואם היה אפיקורסתו חגורה לו מבפנים מותר. אין שנים ישנים תחת טלית אחת וקורין ק"ש אלא זה מתכסה בכסותו וזה מתכסה בכסותו וקורא ואם היו בניו קטנים הרי זה מותר ובפ' ג' דברכות אם אשתו עמו ערומה כגופו דמי ומותר. אבל אחר לא אם לא יהיה טלית מפסקת ביניהם דלאו כגופו דמי אבל אשתו ערומה אצלו יחזירו פניהם זה מזה ויקרא ק"ש אע"ג שגבותיהם נוגעים יחד. בניו ובנותיו מותר עד כדי שדים נכונו ושערך צמח. אבל מיכן ואילך לא. בפ' ג' דברכות (דף כד) אמר ר' יצחק טפח באשה ערוה אסור לקרות כנגדה. או אם שערותיה מגולות. או בתי זרועותיהן יש לו לפסוק אם קורא קרית שמע או מתפלל או מברך ברכת המזון. ובאשה אחרת אפילו כל שהוא ואיתא נמי בירושלמי בפ' ב' דמס' חלה שער באשה ערוה. קול באשה ערוה. כל מקום שדרך האשה להתכסות אם הוא נגלה אסור אף אם היא אשתו וידיה מגולות מותר

שמו ברכת תפילין במס' נדה בפ' בא סימן (דף נא) ובברכות בפ' כיצד מברכין (דף מד) נהרדעי בתר דמסלקי תפילייהו מברכי לשמור חוקיו וקבלתי מרבי רא"ם דלא קיימא לן הכי מדלא מברכינן בכל המצות כן דאינהו עבדי בכל המצות ולא