הרוקח כ

פני נשים והוא אינו עושה זהו עבודת היוצר באמת ויש לו לאדם להמנע מכל מה שהגוף נהנה בהם ע"י נשים מלראותם מליגע בהם ומלישב אצלם ומלראות בגדיה החמודות ולא לשמוע קול דבורה בניגונה ומלדבר עמה בין אשת איש בין פנויה חוץ מאשתו ישמח בה כשהיא טהורה בכל חשק לבו מי שהשחית זרע בחשק תאותו יתענה מ' יום וישמור נפשו ולא יראה פני אשה ולא בבגדיה השטוחין על הכותל ולא להריח בבשמים אשר עליה ולא לעמוד במטה שאיש ואשתו שכבו שם והוא כאלו עומד בכריסה של אשה ומכל ייחוד כי המסתכל במלבושיה ורואה בפניה ובחזה שלה בבליטת דדיה ובמקום התורפה ורוח זנונים יכנס בלבו להתעותו ונהנה נפשו בעודו יושב אצלה ונכנס חדותה בלבו ובלב האשה ומתמלאים הרהורין ונדון לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעליו ויש לאדם למנוע מכל דברים המביאין לידי קרי כדכתיב זנות יין ותירוש יקח לב אש היא עד אבדון תאכל מים גנובים ימתקו וסופו ירד לגיהנם באש לא נופח על כן ימהר ויחיש מלחשוב הרהורי נשים כי אם על אשת חיקו ישמח ויגל בה באהבה בכל עת שחפץ כי היא שומרתו מן החטא ע"כ על כל חשק חפצו בה לאהבה ולכבדה אז ימצא תאות לבו בה ומזכתו לזה ולבא:

כא תפלת השב בכל כוחו רבון העולמים אתה הוא בעל הרחמים ה' אלהינו ואלהי אבותינו בושתי לדבר לפניך אמנם אנכי חטאתי לך הרעותי מדרך טובה נטיתי עברתי על מצותיך זכרתי שמך לרצותך רשעתי ויושר העויתי כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד ואני דומע בדמע לבי פלגי מים ירדו עיני אשר לא שמרתי תורתך צער ומצוקות לבבי הרחיבו ואתנה לבושי שק כי אוריד עדיי ממני ואתוודה לפניך בצוק צרת לבי כי עונותי עברו ראשי אתאונן על חטאותי וכאשר ידמע יאמר במר דמעותי יכבה חרון אפך כבה בדם לבי הנמס כבה אש קדחתי באפך ותשובת חרטותי ישיבו אפך ממני ונוזלי דמעותי יחשבו כניסוך יין ומים ומשמן בשרי כחלבים ואמורים ודמי הנחסר כאלו נזרק על גבי המזבח וקול אנחותי כקול שירי הלוים וקול גניחותי כקול תופים וכנורות ושבירת לבי כשברים ותרועות שופרות וניתוק מורשי לבבי כנימי כנור ועוגב וחלישת איברי כעריכת איברים ופדרים ושפיכת נפשי כמים ימחו פשעי ובדם לבי תמחה עונותי ובליחלוח גופי יכבו חטאתי ובודוי אשם נפשי יחוורו אשמותי וניב שפתי והגיון לבבי יתכפרו רעיוני והרהורי וקריעת לבבי יקרעו כל ספרי עונותי ורוב נהמותי המה ינחמוך וחנינותי יגלגלו מדת רחמיך לחונני ותפלתי קבל עם תפלת בניך בני בחוניך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי:

כב מחשבת השבים בני שמע לעצתי אהבתיך בני שוב נא בתשובה לאהבה את ה' אלקיך ליראה אותו עשה זאת בני והנצל ושוב לאביך זכור בוראך אשר בראך רוח זנונים הסר מקרבך בכל דרכך דעהו תשוב אל אביך קנך בכל לב ושמח אשר ייסרך כדי לכפר עוניך כי כל שזכיותיו מרובים מעונותיו מריעין לו בעוה"ז לשלם לו מעשיו ודומה לו כמי שצרף את התורה אשריהם הצדיקים שנפרעין מהן על עבירה קלה שעושין בעוה"ז ומריעין להם בזה העולם זהו ואין עול וכיראתך עברתך פגעת זה שעושה צדקה החזק במוסר אל תרף וברך אלקים שופט בכל עת אשר אוהבך ומייסרך אורח חיים תוכחת מוסר ויהי עונותיך נגדך תמיד ותתבייש ממעשיך ותתלבן מצואתיך ותטבול במקוה ישראל ה' אשריך מי הוא מטהרך ומי הוא מקורך ומי בארך תשא לבבך אל בוראך כי ידו שטוחה ופרוסה לקראתך הכון לבך שלם אל בוחן לבך וכליותיך ושא עיניך השמימה ויאר פניו אליך בשמחה הדבק באהבתו וביראתו כי הוא אלהיך ומלך עולם אל תהי להוט אחר גרונך כי על כן נענש בן סורר ומורה מי שחטא בסעודת הרשות ובשתיית זולל וסובא יש לו להמניע עצמו מלעשות עוד מלסעוד כי אם בסעודת מצוה ולא ימשוך ביין ובשכר את בשרו כי אם על שולחנו עם בני ביתו ואין לו לעדן במיני תענוגים ויניח אכילתו ושתייתו עבור הבורא פת במלח תאכל כפי כחך שתסבול ומים במשורה תשתה וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ויש שכר לפעולתך:

כג רוצח הכה איש את רעהו ורצחו נפש בין איש בין אשה או הרג את הקטן אחר שישב בבית האסורים כפי חוקי הממשלה ילך בגולה שלש שנים וילקה בכל עיר ויאמר רוצח אני ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יגלח שער זקנו וראשו ולא יכבס את בגדיו ולא ירחץ את בשרו וזקנו ירחץ פעם אחת בחדש ויקשור ידו אשר רצח בה בשלשלת ובצוארו וילך יחף ויבכה על רציחתו ויתענה בכל יום עד שיגמור גלותו ואח"כ שנה אחרת יתענה שני וחמישי אעפ"י שהתענה ג' שנים בכל יום ולא יעשה לשום אדם רעה וישתוק לכל אדם ואם יאמרו לו רוצח אל יתקוטט אך יהיה כמחריש ולא ילך לשחוק באותן ג' שנים וכשיצאו מבה"כ ישכב בכל יום לפני בה"כ ויעברו עליו ולא ידרכוהו ויכבד את אשתו ואת כל אדם ויתודה בכל יום:

כה שבועה השבועה חמורה אפי' נשבע על האמת לא ינקהו ה' כי העובר לאו או על עבירות תמורתו עובר על דבורו אבל הנשבע בשם המלך הכבוד כאלו בגופו כביכול הוא נוגע על כן אמרו במס' שבועות (דף לט) נזדעזע כל העולם כשאמר כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא כי כל העולם כולו לוקה בעון הנשבע למה יקצוף ה' על קולך וחבל מעשיך כי השבועה מכלה את הכל אם אדם מעל בשבועה יש ללקות כמה פעמים וגם להתענות ולהתודות ויש לו ליזהר מלהשבע אפי' על האמת ומלהשבע בתורה ומלהשבע בנשמת אבותיו כי אם ישבע בראשו או בגופו אך מותר לישבע לקיים המצות כדאמרי' בנדרים (דף ד) נשבעתי ואקיימה כדי לזרז בעשיית המצות ולא לעבור על התורה ולא באמונת שמים לבטלה מפיו ויזהר כשמברך