הרוקח כא

הברכות בהזכרת השם הנכבד את ה' אלקיך בהזכרת שמו שירעדו כל איבריך ליראה את השם הנכבד והנורא הזה עבדו את ה' ביראה וכי כל שמותיו הקדושים ואל תזכיר ברכה לבטלה ואם שגגת אמור אחריו בשכמל"ו:

כו מדבר בבית הכנסת המדבר בבית הכנסת וחבירי משבחים ומשוררים קורא אני עליו הוי על כל שכיני הרעים כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם ולא נמנה עם חביריו ומואס לשבח לקונו הוא מסיג גבול הבורא ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש כדאמר בפ"ד דמגילה (דף כח) אלקים נצב בעדת אל והמדבר עושה כאלו הופך אליו ערפו יאמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה נטיתי ידי ואין מקשיב למה יקצוף ה' על קולך ויקרא עליך מי ביקש זאת ממך רמוס חצרי אך השתחוה לו ושב לפניו במורא בכפיפת ראש ובענוה בשחיות הלב התחנן לפניו ותשורר לפניו בשמחה ובא לפניו ברננה אז קרוב אליך ונמצא לך ותייחד שם שמים בכוון הלב והתפלל בכוון הלב כשתאמר ברוך אתה שאם חשבת בדברים בטלים כאלו התלוצצת בו ולא נתת יראתו על פניך אך חשוב כי הוא נצב לקראתך שויתי ה' לנגדי תמיד ותתן יראתו על פניך ואהבתו בך ותכוין בכל לבבך ותהי צנוע לפניו התודה חטאיך ותדרשהו והוא נמצא לך ותברכהו:

כח הרכיל אין לו רפואה אם לא יבקש מחילה ויפייס לכל אשר רכל עליהם ויעסוק בפשר השלום ובמצות. המחטיא אין לו רפואה ואין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהו תלמידיו שהחטיא בגיהנם והוא בג"ע מעוות לא יוכל לתקון אם לא בתשובה שלימה לצער גופו ולהתענות ולהתוודות ולבכות ולהתחרט ולהתחנן יומם ולילה בתעניתו וצומותיו וילקה ויחשוב לזכות את הרבים ויטרח ויפרנס לומדי תורה או ללמד נעריהם וליתן צדקה ויעשה ג"ח בגופו. בפ"א דר"ה (דף יו) אמר ר' יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה ושינוי השם ושינוי המעשה אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו דרשו ה' בהמצאו ליחיד בעשרת י"ת אבל צבור מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו בכל עת:

אכתוב עבירות החמורות. בפ"א דראש השנה (דף יז) המינים ואפיקורסין ושכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתי' ושפירשו מדרכי ציבור ושנתנו מתיתם בארץ החיים ושחטא ושהחטיא את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות גיהנם כלה והם אינם כלים. בפ"א דחגיגה (דף ט) ר"ש בן מנסיא או' איזהו מעוות שאינו יכול לתקן זה הבא על הערוה והוליד ממזר ומוקי בגמ' באחותו פנויה או אנס אשת איש ובא עליה והוליד ממזר אין לו תקנה אבל לא הוליד יש לו תקנה והא דתניא ר"ש בן מנסיא אומר הבא על אשת איש ונאסר' על בעלה אע"פ שלא נטרד מן העולם וכו' זהו באשת ישראל ומרצונ' או אנס אשת כהן שאסרה על בעלה אין לו תקנה ובפ' הזהב (דף נח) כל היורדין לגיהנם עולין חוץ מן הבא על אשת איש או מלבין פני חבירו ברבים או מכנה שם לחבירו אע"ג דדש ביה יורדים ואינן עולים. בסוטה בשלהי פ' ואלו נאמרין (דף מב) ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינ' כת לצים כת חנפים כת שקרים כת מספרי ל"ה. ובפ"א דקידושין (ד' לט) למען תפוס את ישראל בלב' אמר רב אחא בר' יעקב ההוא בע"ז כתיב דאמר מר חמור' ע"ז שכל הכופר בה כאלו מודה בכל התורה כלה וכן המוד' בע"ז ככופר בכל התורה כלה בפ' בתרא דיומא (דף פו) חלול השם אשובה ויום הכפורים ויסורים תולין ומיתה ממרקת גדול חלול השם מכל העבירות. בשלהי קדושין אין מקיפין לחלול השם א' שוגג וא' מזיד ואם הית' שקול' מכרע' ר"ש ב"י או' אפי' צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה ותוהה על הראשונות אבד כל הראשונו' שנ' צדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אפי' רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירי' לו שום דבר רשעו שנ' ורשעת הרשע לא יכשל ביום שובו מרשעו:

כ"ד דברים מעכבים את התשובה אלו הן רכילות ל"ה בעל חימה. בעל מחשבות המתחבר לרשע המסתכל בעריות. החולק עם גנב. האומר אחטא ואשוב המתכבד בקלון חבירו. הפורש מן הצבור והמטה את חבירו מדרכי טובה לדרכי רעה. והמבזה את אבותיו והמקלל את הרבים והמעכב את הרבים מעשות צדקה [ והמואס בעושי צדקה ומצות. והמשמש בעבוטו של עני. והמקבל שוחד והמוצא מציאה ואינו מחזירה. והרואה בניו בתרבות רעה ואינו מוחה בידם. האוכל שוד עניים. החולק על ד"ת. החושד בכשרים. השונא את התוכחות. המלעיג על המצות וכל כ"ד עבירות בהוד' את ירושלים. וכן כד עריות באחרי. באמור אל הכהנים כ"ד כפרות:

תשעה דברים מעכבין את התפלה הראשון מי שנחתם גזר דינו כמו למשה ואתחנן השיבו אל תוסף דבר. השני המתפלל בלא כונת לבו. ויזכרו כי אלקים צורם ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו. הג' מי שאינו מקשיב לד"ת מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה. הד' מי שאינו משיב לעני אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה הה' עושק וגוזל כמו במיכה אשר אכלו שאר עמי וכתי' לא יענה אותם. הו' מתפלל בלא נקיות גם כי תרבו תפלה אינני שומע הז' מי שגברו עונותיו ולא שב ויהי כאשר קראו ולא שמעו הח' מי שאינו שומע תוכחה ש' ותוכחתי לא אביתם אז יקראונני ולא אענה. הט' מי ששם בטחונו בע"ז ואל תפגע בי כי איני שומע אותם הבנים מלקטים עצים. וכן ט' הם ישראל ידע עמי לא התבונן גוי חוטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים פשעו בי קציני סדום עם עמורה ואחר כך כי תרבו תפלה אינני שומע כי עד ט' מוחל אבל וינסו אותי זה עשר פעמים אז פורע לכך בהפטרה סולו סולו אמר לשון צום וענוי ואח"כ לקדוש ה' מכובד וכן ט' פעמים וכפר בחומש לכפר ט' דברים המעכבין את