הרוקח קצח

אף למזון ובתוספתא דנדה ובנות כותים מעשה בתינוק שהקדיש קרדומו לשמים ובדקו רבי עקיבא לשם מי נדר כך הקטן סמוך לאיש לזימון ורבי' תם אומר קטן ממש הוי סניף ליה לזימון. ירוש' א"ר יוחנן קטן לספר עושין אותו סניף. נראה לקרוא בתורה לז' כדמשמע בפרק הקורא את המגילה עומד (דף כג) אבל לומר אין מצטרפין דמפסיק ואינו עולה. וכן השיב רבנא נתן שעשה הערוך: ירוש' אחד ספק אחד קטן עושין הספק עיקר והקטן לסניף. שנים שאכלו אחד בשר ואחד גבינה דדמי להא דריש ערכין דקאכלי כהנים תרומות או קדשים וזר אוכל חולין דמצטרפי מאחר דכהן בהדי זר מצי אכיל ט' דגן ואחד ירק מצטרפין לזימון אבל ו' דגן וד' ירק אין מצטרפין. ומסקנא אפי' לא אכל אלא גרוגרת אחת או שתה כוס אחד מצטרף ולהוציא אחרים עד שיאכל כזית דגן. ירוש' שנים פת ואחד ירק מזמני' אם שנים אכלו ונטלו ידיהם מים אחרונים אין הג' יכול לאכול להצטרף עמהם כדמשמע בפ' כיצד מברכין. וקי"ל הגדול מברך אם אכל כזית דגן ואם שני' גמרו אכילתן ואחד בא ואוכל מעט עמהם מאחר שלא נטלו ידיהם מצטרף עמהם כשמואל ורב דכריך ריפת' בהדדי בתר דכריך אתא רב שימי בר חייא קא מסרהיב ואכיל ג' שאכלו או ד' או ה' אינן רשאין לחלק ו' או ז' או ח' ט' רשאין לחלק או לברך יחד י' אינן רשאין ליחלק אם לא יהו כ' ואם ישבו לאכול ולא אכלו עדיין אינן רשאין ליחלק. ג' חבורות ופירש מכל חבורה אחד והחבורות שלהם לא זימנו עליהם ברכת המזון אינן רשאים ליחלק. ב' חבורות שאוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין זה את זה מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין. ירושלמי לשני בתים נצרכה ושנכנסו לזמן משעה ראשונה אלו עם אלו כגון בנישואין שיושבין בבתים בעליות ובחצרות

שלה ברשות רבותי אומר המברך. אבל בברכת היין באמצע הסעודה אומר סברי מורי לפי שאין בית הבליעה פנוי. כדאמר בפרק כיצד מברכין (דף מג) ואם רב אחד יושב בסעודה אומר ברשות מורי הרב ורבותי כדאמר במס' דרך ארץ מעשה שהלכו במלכות הפנימים וכו'. שאמר הפילוסוף שלום עליכם חכמי ישראל ולרבן גמליאל בראש

שלו ברכת המזון כיצד מזמנין בשלשה אומר נברך שאכלנו משלו. בי' בק' באלף בריבוא אומר נברך אלהינו שאכלנו משלו. אמר שמואל אל יוציא עצמו מן הכלל לומר ברכו אלא אומר נברך והמסובין משיבין ברוך שאכלנו משלו. והמברך אומר ברוך הוא שאכלנו משלו. ירושלמי אמר שמואל אינו מוציא עצמו מן הכלל. התיבון ליה הרי הקורא בתורה ברכו אומר. אמר ר' אבין כוון שהוא אמר המבורך אינו מוציא עצמו מן הכלל. שאכלנו משלו הרי זה תלמיד חכם. למי שאכלנו משלו הרי זה בור בג' אבל בי' אם אמר נברך אלהינו על המזון שאכלנו לית לן בה. תני ר' אומר ובטובו חיינו. אמר מטובו הרי זה בור. ואם אמר חיים הרי זה בור

שלז סדר ברכת המזון ראשונה מברך הזן. שנייה על הארץ. שלישית בונה ירושל'. רביעית הטוב והמטיב. שלא יברך למפרע הברכות כי אם על הסדר. משה תיקן הזן בירידת המן. יהושע תיקן ברכת הארץ כשנכנסו בה. דוד ושלמה תיקנו בונה ירושלם דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך. ושלמה תיקן על הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. הטוב והמטיב ביבנה תיקנוה. ג' ברכות מן התורה הטוב והמטיב דרבנן נודה אינו מתחיל בברוך דברכה הסמוכה לחבירתה היא. הטוב מתחיל בברוך דביבנה תיקנוה. אמר רבא וצריך שיאמר הודאה תחלה נודה לך וסוף ונודה לך על שהנחלת לאבותינו ולא יפחות מאחת נודה לך ה' אלהינו לא אמר ארץ טובה ורחבה לא יצא ידי חובתו וצריך שיזכיר ברית ואחר כך תורה מילה י"ג בריתות ותורה כ"ג בריתות. ירושל' בנדרים אמר ר' מרייה מן ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית עד ואת בריתי אקים את יצחק י"ג בריתות כל שלא אמר ארץ טובה ורחבה ברית ותורה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו אבינו מלכנו רועינו זונינו פרנסנו וכלכלנו בויקרא רבא טופס של ברכה היא ואומרה אפילו בשבת. ואין לומר אבינו מלכנו