הרוקח קצט

אלא אבינו רועינו שהרי בברכת הטוב נתקנה מלכות כנגד בונה ירושלם. משמע שאין בה מלכות. פותח ברחם על ישראל עמך וחותם בבונה ירושלם. העונה אמן אחר ברכותיו משובח דווקא בבונה ירושלם אמן. ירוש' בשילהי פרק אין עומדין רב אמר אלו תלתא עונה אמן אחר עצמו הבוחר בעמו ישראל באהבה אוהב עמו ישראל בונה ירושלם אחר ברכת המזון. ויש ירוש' שאין שם כי אם בונה ירושלם שהיא בסוף. הטוב והמטיב פותח בברוך ואינו חותם בברוך והיא לאו דאורייתא אמר רב פפא הטוב והמטיב צריכה ב' מלכיות לבד מדידיה מלך העולם אבינו מלכנו המלך הטוב והמטיב. מה שמסיים הרחמן הוא יזכנו בברכת המזון לפי שכתוב בשיר המעלות צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. כל האותיות יש בברכת המזון חוץ מף להודיענו שאין מלאך אף. שצף. קצף. אנף. שולט בסעודה במקום שמברכין ברכת המזון בבונה ויזכה לף וורדים שסביב נחל בעדן ונחל עדניך תשקם. לכך אין ף ביוצר אור ולא בי"ח ברכות של תפלה

שלח שכח ולא בירך אמרינן בברכות בפרק ואלו דברים (דף נב) יחזור למקומו ויברך. וכן משמע פ' ע"פ (דף קב) דברים שצריכים ברכה במקומן עד מתי מברך כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה. ברכת המזון של שבת. ברכה ראשונה הזן. שנייה ברכת הארץ. שלישית בנחמה. נחמנו ה' אלהינו ומסיים בנחמה ותנחמנו כי הוא בעל הישועות ובעל הנחמות. ואומר קדושת היום באמצע בויקרא רבה ועצמותי יחליץ יניח מיכן סמכו חכמים רצה והחליצנו בשבת ר' זירא בעי קמי ר' חייא ברכה אילין דאמרינן רועינו זונינו בשבת מהו א"ל טופס ברכות כך הוא

שלט טעה ולא הזכיר נחמנו. טעה ולא הזכיר של שבת. אם לא אמר הטוב והמטיב אומר בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת. הטוב והמטיב. ומסיים. אבל פתח הטוב והמטיב חוזר לראש לבונה ירושלם ומזכיר קדושת יום השבת כתיקנה. וכן טעה ולא הזכיר של יום טוב ולא פתח הטוב והמטיב אומר בא"י שנתן ימים טובים לעמו ישראל לשמחה ולזכרון בא"י מקדש ישראל והזמנים ודוקא בשבתות וימים טובים דחובה לאכול פת אבל בחדשים דאי בעי אכיל לחם ואי בעי לא אכיל לא קבע נפשיה בברכ' המזון שיאכל לאכול פירות ובשר בלא לחם טעה ולא הזכיר של ראש חודש אומר בא"י אמ"ה שנתן לנו ראשי חדשים וכו'. בהלכות ראש חדש תמצא את הברכה כולה

שמ וורימלייש האוכל בשבת מה שמתקנין מן הבצק ומבשלין בקדירה מה שקורין ורימיילש אמר בירושלמי כל שהוא כעין חליט' מהמינין אומר מיני מזונות ומברך עליהן מעין שלשה. מהו להזכיר בה מעין המאורע אמר רבי אבא ב"ר זבינא רבי זעירא הוה מזכיר מעין המאורע וכן אני עושה כשאני הקטן אוכל בשבת בלא לחם ומברך מעין שלש. על המחיה ועל הכלכלה עד ובנה עיר מקדשך במהרה בימינו רצה והחליצנו ה' אלהינו ואל תהי צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו והראנו ה' אלקינו בנחמות ציון ובבנין ירושלם עיר קדשך כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות טוב ומטיב לכל בא"י על הארץ ועל המחיה. אין חותמין בשתים והא דמברכין מקדש השבת ישראל וראשי חדשים קודשא בריך הוא מקדש לשבת וישראל לראשי חדשים ובכל אחד כתיב קדוש הניח אוכלין בפיו בלא ברכה. תני חדא מסלקן לצד אחד אוכלין דמאיס אינו פולטן ומסלקן לצד אחד ומברך ובולען ותניא אידך פולטן בדבר שאינו נמאס מוציאו מפיו ומברך וחוזר ואוכלו ותניא אידך בולעו במשקין פר"ח אידחן ולא יברך כלל

שמא הלכות ברכות על כל דמתאכלין חמשת המינין בפרק כיצד מברכין רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש לו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות. אפי' על ידי תערובת. ה' מינין חטין ושעורין וכוסמין ושיפון ושיבולת שועל מיני מזונות ורבא הוא בתראה או' האי ריהטא דמחוזא דעקרו דובשא מברך מיני מזונות שמערב