הרוקח קפח

בתנא דבי אליהו בפרק ט' גבי ויסב חזקיהו פניו אל הקיר למדו חכמים ממנו ד' דברים שלא יעמוד בבקעה ויתפלל כדרך אומות העולם ולא יעמוד ברשות הרבים ויתפלל מפני דעת נשים. ויקדש אדם משנתו ד' אמות לצפון וד' לדרום ד' אמות למזרח וד' למערב. ואם היה בתוך הבית יקדש כולן אפי' ק' אמה. ויעמוד אדם בצד עץ או בצד אבן ויתפלל. שנ' אל הקיר. אדם שהתפלל יכול לעמוד בפני מי שלא סיים תפלתו כדאמר בפרק תפלת השחר גבי ר' ירמיהו בר אבא ומותר לעבור חוץ לד' אמות כרבי יוסי ור' אמי בפרק תפלת השחר דחלפי לד' אמות. המתפלל לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר בפרק א' דברכות. ונראה אם עמוד קבוע או בימה קבועה לפניו אינה מפסקת. דהוי כמחיצה דקיימא לן בסוטה בפרק ואלו נאמרין כרבי יהושע בן לוי מחיצה אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים אבל מטה וכסא ושולחן שאינו קבוע מפסיק הוא. אמרינן בעירובין בפ' כל גגות תשעה בגדול' ויחיד בקטנה מצטרפין שקטנה כאילו היא כגדולה אבל לא להפך דבעינן נצירות שיהו ביחד ואם שומע קול שליח ציבור בכל מקום יוצאין כדאיתא במס' ר"ה בפרק ראוה בית דין. אם השומע כיון לבו יצא. ואף על גב דרב דאמר בפסחים בשילהי כיצד צולין מו האגף ולחוץ כלחוץ. וכן לתפלה. הא קיימא לן כרבי יהושע בן לוי דמחיצת ברזל אינה מפסקת המתפלל וצואה כנגדו ירחיק כמלא עיניו כדאמר בשילהי פרק ג' דברכות. אבל לאחריו מרחיק ד' אמות ומתפלל. וקיימא לן צואה בבית המטה מפסקת כרשב"ג ואם לפני המטה מסלק לצדדין בהרחקת ד' אמות מותר. מים הרעים ומי המשרה וצואה לאחוריו ברחוק ד' אמות מותר. לפניו כמלא עיניו אסור. בית הכסא חדש שאין בו צואה מותר להתפלל כנגדו ולא בתוכו. בסוכה בשילהי פ' לולב הגזול קטן ויכול לאכול כזית דגן בתוך אכילת פרס מרחיקים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות בגדול אפי' אינו יכול לאכול אסור. תפלת השחר מצותה עם הנץ החמה כוותיקים יראוך עם השמש ולפני ירח דור דורים שיתפלל ביום וקיימא לן כר' יהודה דאמר תפלת השחר עד ד' שעות דתנן בבחירתא כוותיה ועל עמוד של שחר שקרב בד' שעות. עד כאן יהבי ליה שכר תפלה שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה ירושלמי בפ' תפלת השחר ר' אסי צלי בתלת שעין ביממא וכן ר' חייא. וכן רבי ברכיה. בפ' ב' דברכות אסור לאדם שיעשה חפצו קודם שיתפלל שנ' צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו והיינו טעם בפ' א' דברכו' על תפלתו שתהא סמוך למטתו. ובפ' היה קורא אסור לאדם שיקדים לבית חבירו לשאל בשלומו קודם שיתפלל בפרק א' דברכות לא תאכלו על הדם קודם שתתפללו על דמכם. ספק התפלל קיימא לן כר' אלעזר דאין חוזר ומתפלל דתפלה דרבנן אע"ג דאמר ר' יוחנן הלואי יתפלל אדם כל היום כולו קיימא לן כר' יהושע בן לוי תפלות כנגד תמידין תיקנום דתניא כוותי' כשם שאין מוסיפין על התמידין כך על התפלה. ושמואל נמי אמר היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק אפילו באמצע ברכה. אבל אם רוצה לחדש בתפלה ויתפלל. אבל בשאלתות דרב אחאי והלכות גדולות פוסק כרב אחאי. קיימא לן כרבי יהושע בן לוי דאמר הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור לקדושה יתפלל ואם לאו לא יתפלל שאין יחיד אומר קדושה פר"ח ורבינו שלמה ואבי ריב"ק ורבותי' פסקו המתפלל לא יפסיק לענות יהא שמיה רבא או קדיש או ברכו. אלא יש לשתוק לשמוע הציבור כשעונין וחוזר וגומר תפלתו אבל אם הצבור מתפללין ימתין עד שיסיימו ויתחיל עם שליח ציבור בלחש ואומר עם החזן נקדש וקדושה וגומר תפלתו ולי נראה דאין לשתוק לשמוע מפי הציבור שאם היה שומע מפי שליח ציבור היה יוצא כדאמר בפ' ראוהו בית דין דדעתיה דשליח ציבור אכולי עלמא וכר' יוסי דאמר בשליח ציבור אבל ביחיד עד שיתכוון שומע ומשמיע והא דאמר במס' סוכה בפ' לולב הגזול שומע כעונה היכא שנתכוון להוציאו כההיא ירושלמי דמגילה המגילה אשר קראו אותה לפני המלך. והלא ש"ץ קראה מיכן שהשומע כקורא ירושלמי דסוכה אשה מברכת לבעלה ובן לאביו בעונה אחריו אמן. וכר' זירא דאמר איכוין ותקע לי ובפ' כיסוי הדם ובפ' ערבי פסחים מצות