הרוקח קפז

גבורות ה'. בפרק תפלת השחר הני י"ח ברכות כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד במזמור הבו לה' בני אלים וברכת מינים ביבנה תקנוה כנגד אל הכבוד הרעים וכנגד י"ח אזכרות שבקרית שמע. וכנגד י"ח חוליות שבשדרה וחוליא קטנה למטה. היא לוז ירושלמי כנגד י"ח מזמורים עד יענך. ולמה רגשו. וכנגד י"ח פעמים אבות כתובים בתורה אברהם יצחק ויעקב והנה ה' נצב עליו. וכנגד י"ח צוויין בפרשת המשכן השני מן ואתו אהליאב וא' בריש פרשתא וי"ח פעמים יראה אצל השם בחומש. ואמר ליראה את השם הנכבד. ובמשלי י"ח יראת השם ואחד חכם ירא וסר מרע. וי"ח שמיעות בחומש. ואחד שמוע אשמע צעקתו כפול

שכד גיהוק פיהוק עיטוש רוק בתפלה העומד בתפלה ומגהק. ר"ופציר. או מפהק בדילי"ר. הרי זה מגסי הרוח. אבל לאונסו מותר ר' גיהק ופיהק ורק. עיטוש למעלה בפיו ובחוטמו שקורין שטר"נודיר סימן יפה כשם שעושין לו נחת רוח מלמעלה כך עושין מלמטה. אבל עיטוש הפחה אמרינן ממתין עד שיכלה הרוח אם מרגיש שמתבקש להתעטש מרחיק לאחריו ד' אמות ומתעטש וממתין וחוזר ומתפלל ואומר רבון העולמים אתה יצרתני נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו ובשתנו. בחיינו חרפה וכלמה. אחריתנו רמה ותולע. ומתחיל למקום שפסק. כשמפהק מניח ידו על פיו וזקנו שלא יראה פתיחת פיו היה עומד בתפלה ונזדמן לו רוק מבליעו בטליתו או באפרקסותו או רוקק לאחוריו. כמו בר רב אשי דקיימא לן בריש הרואה (דף סב) רקיקה בבית הכנסת מותר. ירושלמי רוקק כדי שיהא כוסו נקי. לפניו אסור לאחוריו מותר. לימינו אסור ולשמאלו מותר ר' יונה רקיק ושפי. פי' שייף ברגליו שלא יראה. במדרש ויכולו באלה הדברים ראה החילותי תת לפניך. בתפלה היה עומד והגיע לו רוק רוקק לצדדין ויהא נוהג באימה ויראה והק' ב"ה משפיל שונאיו. רבי ממשמש בבגדו פר"ח ממשמש בטליתו הפרוסה עליו אבל לא היה מתעטף. צואה על בשרו או ידיו מונחים לו בבית הכסא קיימא לן אסור להתפלל או לקרות קרית שמע דגרע ממבואות המטונפות:

ריח רע שיש לו עיקר צואה מכוסה וריח נודף מרחיק ד' אמות ממקום שפסק הריח ומתפלל. ריח רע שאין לו עיקר כמו הפחה בין שלו בין של חבירו אסור להתפלל בעוד הריח. אבל אם חבירו הפיח מותר לו ללמוד. תינוק השתין בבית הכנסת ויצא רבינו שלמה מבית הכנסת והתפלל דקיימא לן הפוסק באמצע תפלתו אם לא שהה כדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק. ואם לאו חוזר לראש. היה עומד בתפלה וצואה לפניו מהלך לפניו עד שיזרקנה לאחוריו ד"א ואם א"א לפניו ילך לצדדין עד שירחיקנה ד"א היה עומד בתפלה ומצא צואה כנגדו אמר רבא הואיל וחטא תפלתו תועבה. תניא הנצרך לנקביו אל יתפלל אבל אם יכול להמתין עד פרסה יתפלל. היה עומד בתפלה ומים שותתין על ברכיו פוסק וממתין עד שיכלו המי' וחוזר לתפל' ואם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש. לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל אמר שמואל וקערה וככר ומעות וכיוצא בהן. אבל אם אוחז ציציות בידו דטריד במצוה מותר, כדאמרי' בסוכה בפרק לולב הגזול (דף מא) ויתפלל ולולבו בידו. היה עומד בתפלה ורואה ערות תינוק מגולה אסור דקיימא לן בין ערות כותי בין ערות ישראל אפילו ערוה בעששית אסור' היה עומד במים אם לבו רואה את הערוה אסור אלא עוכרו ברגליו. וקיימא לן בתפלה עד שיכסה את לבו ושער בין של אשתו בין של אשה אחרת או שוקה או טפח בבשר' או בזרועותיה מגולות אסור ואם ערוה כנגדו אפילו יעצים עיניו אסור לו לקרות קרית שמע או להתפלל:

אסור לישב בתוך ד' אמות של תפלה בפרק אין עומדין (דף לא) אני האשה הנצבת עמכה בזה אמר ר' מיכן שאסור לישב בתוך ד' אמות של תפלה. נראה אם יושב בטל קורא שבח או ענין תפלה מותר. ואסור לעבור כנגד המתפללין בתוך ד' אמות.