הרוקח קפה

השנים אין מחזירין אותו שיכול לאומרה בשומע תפלה אי אידכר בשומע תפלה. בפ"א דתענית הלכתא יחיד מתפלל תפלת תענית ומעמדות ערבית ושחרית מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע בשומע תפלה ואם לאו אין מחזירין אותו הרי אם שכח עננו ה' אין מחזירין אותו ואם רוצה אומר קודם יהיו לרצון אמרי פי. ירושלמי אמר ר' תנחום מפני מה תקנו שומע תפלה ברכת חמש עשרה כנגד ה' למבול ישב שהיא אזכר' חמש עשרה שבהבו לה' בני אלים שהתפלה כלה את הפורענות מלבא לעולם. בפרק הקורא למפרע כיון שבאת תפלה באתה עבודה דכתיב ושמחתים בבית תפלתי וגו'. בפרק תפלת השחר טעה ולא הזכיר של ראש חדש בעבודה ומסקנא אפי' סיים ולא עקר רגליו ואינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לראש פר"ח יחיד בציבור אם טעה ולא הזכיר של ר"ח שחרית אין מחזירין אותו שלא יטריח את הציבור וכל שכן ערבית שאין מקדשין את החדש אלא ביום אבל יחיד שלא בציבור חוזר וכן הלכה כיון שבאת הודאה באת עבודה זובח תודה יכבדנני. בפ' אין עומדין (דף לה) מודים מודים משתקין אותו בהודא' שוחה תחלה וסוף בפ' תפלת השחר צריך שיכרע עד שיתפקקו חוליות שבשדרה. בשלהי פרק א' דבבא קמא לאחר ע' שנה נעשית שדרו של אדם נחש והוא דלא כרע במודים ולמה נחש משום דאמר בפרק א' דברכות (דף יב) כי כרע כרע כחיזרא כי זקיף זקיף כחיויא. ירושלמי בפרק א' דשבת בר שיזרתא דבר אנש מתעביד חיויא דלא כרע כל קומתיה עד שיזרא. ירושלמי תני רב תחליפא בן שאול הכל שוחחין עם שליח ציבור בהודאה ר' זעירא אמר ובלבד במודים. רבי שמואל בר נתן בשם ר' אחא ב"ר חנינא מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי אמי רבי יוחנן הוה מעבר רבי חייא בר אבא לא הוה מעבר אלא גער ותו אמר רב בפרקין תני ובלבד שלא ישחה יותר מדאי רב ירמיה ובלבד שלא יעבד כהדין חרותא אלא כל עצמותיו. הנני הקטן מסיים מודים דרבנן לעשות רצונך בלב שלם על שאנו מודים לך שאתה הוא אלהינו ואלהי אבותינו' לעולם ועד ירושלמי דברכות תני לא ישוח יותר מדאי ואם מצטער לכוף או זקן מסיק רב הונא כיון שניענע בראשו דיו. בפ' במה מדליקין על הניסים דפורים ודחנוכה מזכיר בהודאה. במסכת סוטה בפרק ואלו נאמרין (דף מ) כששליח ציבור אומר מודים העם מה הן אומרין ומסיק מודים אנחנו לך ה' אלהינו ואלהי אבותינו ואלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו כן תחיינו ותקיימנו ותאסוף את גליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך. ירושלמי מסיים בא"י האל ההודאות: בברכת כהנים מה ראו לומר ברכת כהנים אחר ההודאה דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. וירד מעשות החטאת. עבודה והודאה חדא מילתא היא. מה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים דכתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. והיא שלום שנ' ה' יברך את עמו בשלום

שכג הלכות ברכת כהנים במסכת סוטה בפרק ואלו נאמרין (דף לב) ואלו נאמרין בלשון הקודש ברכת כהנים. תניא כה תברכו בעמידה. כה תברכו בנשיאות כפים. כה תברכו את בני ישראל אין לי אלא ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין ת"ל אמור להם לכולם. תניא כה תברכו פנים אל פנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה. כה תברכו בקול רם. אין הקורא רשאי לקרות כהנים ם עד שיכלה אמן מפי הציבור ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דבור מפי הקורא. ואין הציבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים. ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שתכלה אמן מפי הציבור. לשנים קורא כהנים לאחד אין קורא. כל כהן המברך מתברך ושאינו מברך אינו מתברך ועובר ג' עשה. ירושלמי ר' אלעזר כד היה תשיש נפיק לברא. כל כהן שאינו עולה לעבודה שוב אינו עולה. ואם עקר רגליו בעבודה עולה. ושליח ציבור שעולה ועקר פורתא עולה. ואם כולם כהנים עולין לדופן וכל ישראל בכלל. ואפי' עם שבשדות בכלל הברכה דאניסי. אבל עם שאחורי הכהנים לא