הרוקח קפד

וידע שכך עתידין לחיות מתים ופתח ואמר בא"י מחיה המתים. מנין שאומר קדושות שנ' הבו לה' כבוד שמו בפרק א' דברכות כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט. חוץ מי' ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט. בפרקי דרבי אליעזר בפרק ל"ה ויצא יעקב האל הקדוש נקדש בצדקה וענו העליונים ואמרו ב"א ה' האל הקדוש. בפרק אין עומדין (דף לד) אמר רב הונא טעה בג' ראשונות חוזר לראש אמר רב לעולם אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות יש לומר הני מילי ליחיד אבל לציבור מותר כגון זכרנו לחיים במגן מי כמוך במחיה המתים וכתוב לחיים בהודאה בספר חיים בעושה השלום וכן קרובץ אומר בג' ראשונות. בפרק הקורא את המגילה למפרע מה ראו לומר בינה אחר קדושה דכתיב והקדישו את קדוש יעקב וכתיב וידעו תועי רוח בינה. בפרקי דרבי אליעזר בפרק ל"ט ראו עליונים שמסר שם המפורש למשה רבינו ואמרו ב"א ה' חונן הדעת בפרק אין עומדין אומר הבדלה בחונן הדעת מתוך שהוא חול קבעוה בברכת חול. מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה וקי"ל אומ' הבדלה בחונן הדעת. והמבדיל בתפלה צריך להבדיל על הכוס לא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו שיכול לאומרו על הכוס יום טוב שחל להיות במוצאי שבת מתפלל ותודיענו. ירושלמי אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ודכוותי' אסור לתבוע צרכיו עד שיבדיל. מה ראו לומר תשובה אחר בינה דכתיב פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ובלבבו יבין ושב. מה ראו לומר סליחה אחר תשוב' דכתיב וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. מה ראו לומר גאולה בשביעי' מתוך שעתידין ליגאל בשביעית במוצאי שביעית בן דוד בא התחלה דגאולה בשביעי'. בפרק הקורא למפרע צלותא גואל ישראל בשביעית קבעוה. מה ראו לומר רפואה בשמינית מתוך שניתנה מילה בשמיני' שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמיני מה ראו לומר ברכת השנים בתשיעי' כנגד מפקיעי שערים שבור זרוע רשע ורע ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית בפרק א' דתענית (ד' י) קיימא לן כחנניה דאין שואלין גשמים ותן טל ומטר עד ששים בתקופה ויום ששים כלאחר ששים הילכך מונה עד יום שנפלה בו תקופת תשרי ס' יום וביו' ס' מתחיל ותן טל ומטר ויתפלל עד הפסח ופוסק מלישאל עד ס' לתקופת תשרי. בפרק אין עומדין מתוך שהגשמים שקולה כפרנסה קבעוה בברכת השנים. מה ראו לומר קבוץ גליות אחר ברכת השנים דכתיב ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא. כיון שנקבצו גליות נעשה דין ברשעים דכתי' ואסירה כל בדיליך ואשיבה שופטיך. בפרק א' דברכות (דף יב) כל השנה מתפלל מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מי' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים שמתפלל המלך המשפט כיון שנעשה דין ברשעים כלו המינין וכולל זדים עם המינין שנ' ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי ה' יכלו. בפרק תפלת השחר (דף כד) טעה בכל הברכות אין מחזירין אותו בברכת המינין מחזירין אותו חיישינן שמא מין הוא. ירושלמי לכל אין מחזירין חוץ מי שלא אמר מחיה המתים ומכניע זדים ובונה ירושלם כיון שכלו המינים מתרוממת קרנות הצדיקים שנ' וכל קרני רשעים אגדע תרוממנ' קרנות צדיק וכולל גרים עם הצדיקים דכתיב מפני שיבה תקום כי יגור אתך גר. היכן מתרוממת קרנות צדיקים בירושלים שנ' שאלו שלום ירושלם. בשוחר טוב במזמור י"ח ע"א בימי דוד שלא תבעו בנין בית המקדש וכו' אנו שחרב בימינו ואין אנו מתאבלין עליו ולא מבקשים עליו רחמים על אחת כמה וכמה לפיכך תקנו חסידים הראשונים שיהיו ישראל מתפללים ג' תפלות בכל יום אנא השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלם ותקנו בונה ירושלם ברכה בפני עצמה בתפלה ובברכת המזון כיון שבאו לירושלם בא דוד שנ' ואחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. בפרק הקורא למפרע דצלותא מצמיח קרן ישועה כיון שבא דוד בא בתפלה והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי. בפרק א' דע"ז הלכה שואל אדם צרכיו בשומע תפלה ואם בא לומר בסוף כל ברכה מעין כל ברכה וברכה אומר ואם רוצה לומר אחר תפלתו אפי' כסדר יוה"כ אומר. בפרק תפלת השחר (דף כט) לא אמר שאלה בברכת