הרוקח קעא

ליה דביתהו בשמאל ולא נגע בה והאחרונים החמירו על עצמן מנח אשרשיפא ואבי סדיא בפרק אעפ"י כל מלאכה שאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו. והצעת המטה בפניו אסור שלא בפניו מותר שכל דבר המרגילתו לדבר בינו לבינה אסור כגון אכילה בפרק א' דשבת אסור ואפי' היכירא דמוכח אסור כגון הוא בבגדו והיא בבגדה ובההיא דשילהי נדרים פ' אלו מותרין (דף נה) דאוסר להסתכל באשתו נדה במקום התורף כנגד העקב. ולא להרבות עמה שיחה בטילה כדאמרי' באשתו נדה אמרו קל וחומר באשת חבירו. כל זמן שלא טבלה צריך ליזהר בה. בספר הישר על הליבון היו הנשים רגילות אחר ז' ימי נידות טובלות וסופרות אחרי כן ז' נקיים משום חומרא דר' זירא ואז היו מקילין בליבון משום דבשילהי נדה אנא אמינא לך איסורא ואת אמרת לי מנהגא. אבל היכא דלא טבלו אין בין נדות וליבון כלום דהא בדקה אליהו בימי ליבון וידע עניינו ואעפ"י שלא היה קירוב בשר ממש נענש עליה. ייחוד מותר לייחד עם אשתו נדה כדאתמר בסנהדרין בפרק אחד דיני ממונות (דף לד) גבי סוגה בשושנים וכן בערובין בפרק הדר (דף סג) שאין להיות בקילעא שאיש ואשתו שרוי בתוכה ואפילו אשתו נדה. ובפרק א' דסוטה ובפרק א' דכתובות (דף ד) ומפני שמותר לייחד עמה צריך ליזהר בכל החומרות פולטת זרע הורה רא"ם אשה ששמשה יום א' וראתה בו ביום ופסקה, אפילו יום ג' צריכה ליזהר אם תפלוט זרע בלא דם יום ג' או יום ד' היא סותרת דקיימא לן בריש יוצא דופן פולטת שכבת זרע רואה הויא לסתור לטמוי' במשהו. דקיי"ל במסכת שבת דו' עונות שלימות בעינן בפרק רבי עקיבא (דף פו אבל מיום ד' כשעברו ו' עונות שלימות אינה סותרת ז' נקיים אם לא בראיית דם ובפרק בתרא דנדה (דף סח) ספק זבות שוינהו רבנו כשרואות ג' ימים בכתובות בפ' המדיר וספרה לה לעצמה. בפרק א' דגיטין היכא דאיתחזק איסוריה לא מהימן היא נאמנת

חפיפה וניקור שניים ורחיצה קודם טבילה

בפרק בתרא דנדה (דף סו) הלכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה חפיפה בראש ובגוף היכא דלא איפשר אשה חופפת ערב שבת וטובלת ליל ב' אם הוא ב' ימים של ראש השנה יום ראשון ויום שני. ואם אי איפשר פסקי' הילכתא אשה לא תחוף ביום ותטבול בלילה אלא בלילה. אמר רבא אשה לא תחוף לא בנתר ולא בחול ולא במים קרים אלא בחמין או בחמי חמה. ותהא אשה מדיחה בית קמטי' ולגלח צפורניה ולנקר שיניה אעפ"י שאין צריך לביאת מים ראוי בעינן ולא תטבול בנמל. אשה שהקיזה וגדל עליו גלד תוך ג' ימים אינו יבש. התחיל לירוק חוצץ לפלוף שבעין יבש שהוריק חוצץ כחול על גב העין חוצץ. בעין אינו חוצץ צריכה ליזהר שלא תפתח עיניה ביותר ולא תעמיץ עיניה ביותר. כל שערות ראשה אם קשורים שלש שלש אינן חוצצות אחת אחת או שתים שתים חוצצות. ומשום הכי סורקת שערה במסרק. מקפיד חוצץ וגם רוחצת אפילו אינו מקפיד ומיעוט דוקא המקפיד חוצץ וגם רוחצת כל גופה מפני שלא יהא שום דבר חוצץ בגופה כדאמר בפרק בתרא דנדה טבלה ונמצא עליה דבר חוצץ אם באותו יום שחפפה טבלה אינה צריכה לחוף ולטבול. ואם לאו צריכה לחוף ולטבול. ומשום גלד מכתה. וגבי אינשי ביתי' דאבא מרי ריש גלות' וכו'. עבדי חסרת דודי חסרת לחמם המים וקי"ל ביבמות פ' החולץ כל החוצץ בטבילה חוצץ בעבד משוחרר ובנדה כו' בהלכות נדה. טובלת ליל ח' בפרק בתרא דנדה א"ר יוחנן נדה בין בזמנה בין שלא בזמנה לא תטבול אלא בלילה משום סרך בתה. ואם מפני סכנת גנבים או חיות או צינה טובלת יום ח' או שמא יסגרו הפתחים בלילה כדאמר אתאן ביממא משום אראותא או משום גנבי או משום אבולי. טבילה בזמנה מצוה. ואין לשהות דהא קיי"ל במס' תענית ובשילהי מס' יומא (דף פג) כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים ואשכחן