הרוקח קסז

בכל יום וסתרה יום פליטה ואחר כך תתחיל לספור ז' נקיים דהיינו יום חמישי לשימושה שתתחיל לספור ו' יום רחצה בחמין לאחר תשמיש וקינחה עצמה יפה באותו מקום להסיר שכבת זרע אז יכולה להתחיל ולספור למחרת יום הקינוח והרחיצה כדפרי' ואין סברא בין רואה מחמת עצמו בין רואה דם מחמת בתולים להצריך פריש' ג' ימים קודם שתתחיל לספור ז' נקיים כדקתני בועל בעיל' מצוה ופורש א"כ דין אחד להם ומצאתי בספר תרומה בפ' בנות כותים בעי רמי ב"ר חמא פולטת שכבת זרע מהו שתסתור בזיבה רואה הויא וסתרה או נוגעת הויא ולא סתרה. אמר רבא לפום חורפא שבשת' נהי נמי דסתרה כמה תסתו' שבעה דיה כבועלה שאין קרי סותר בזיבה רק יום אחד ואי תסתור יום אחד ואחר תטהר אמר רחמנא לא תהא טומאה מפסיק ביניהם. הכא נמי שלא תהא זיבה מפסקת ביניהם אמר מו' רבי דרבא קיבל דברי רמי בר חמא שהרי הקשה בטוב לרבא דאין נראה לומר לטהרתו לא משמע ליה אבל אחר תטהר משמע ליה שלא תהא שום טומאה מפסקת אין זו סברא ומתוך כך יש לחוש לשכב' זרע לאחר ששמשה וראתה דם בו ביום או כתם שלא תתחיל לספור ז' נקיים עד יום רביעי מלבד יום ששמשה. ואין להוכיח דרבא חזר בו מהא דאמר בההיא פרקין ימי לידה אינה סותרת ועולה אמר רבא מנא אמינא לה דתני אחר תטהר שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם אי אינה עולה טומאה גדולה מפסקת אמר אביי לא תהא טומאת זיבה מפסק' אבל רבא מקפיד על טומאה אחר' שלא תקפיד. וזהו שיטתו דלעיל ולא היא דוודאי טומאת לידה מודה רבא דלא פסיק בספירת ז' לפי שטומאת לידה חמורה מטומאת זיבה לכל מילי לטמא אדם ובגדים ולעשות משכב ומושב להצריך ז' אבל טומאת קרי שפולטת בימי זיבה אינו קרוי הפסקה שאינו חמור כימי זיבה. לא תסתור מה שספרה קודם הפליטה. וכן פי' ר' חיים דבעיא דרמי בר חמא לא אפשיטא א"כ סובר דרבא חזר בו לגבי רמי בר חמא גם בפ' יוצא דופן בעא מיניה רב שמואל בר ביסנ' מאביי פולטת שכבת זרע רואה היא או נוגעת הויא למאי נפקא מינה לסתור בזיבה ולטמא במשהו. וא"ל אביי רואה הויא הרי אביי ורבא ורב יוסף כולם שוים כרמי בר חמא דפולטת שכבת זרע סותרת כזיבה אם פלטה א"כ אין לסמוך על דברי רבא להתיר אפי' לא חזר כל שכן לרבינו תם דפסק כאביי ימי לידה אינה עולה בשיטת רמי בר חמא שלא תהא טומאת זיבה מפסקת ביניהן אבל ימי לידה אינן קרויין הפסקה כל שכן ימי הפליטה אין קרוי הפסקה. היינו כרמי בר חמא כל שכן שיש להחמיר בפליטת שכב' זרע ואין לומר סתירה פליטת שכב' זרע אלא במשמשת איסור או בימי ספיר' או בימי ראייתה יום שמשה עתה בהיתר אפי' ראתה בו ביום דם או כתם כל שכן האידנא חומרא דר' זירא לספור ז' נקיים אפי' לטיפה אחת כחרדל ולא תיקנו להחמיר אלא נקיים מדם אבל נקיים מקרי אין חוששין כיון דליכא אלא ראייה אחת ולא הוי איסור דאורייתא אפי' כולם טמאים מדם אין בכך כלום לאחר ששמשה ראתה ג' רצופין השתא איכא לספוקי בזיבה גדולה א"כ לאחר ג' ימים הוי שכבת זרע מסרחת. ואין נר' למ"ר אלא אפילו בראייה אחת תיקנו לספור ז' נקיים מסתמא אף משכבת זרע שאם שימשה באיסור צריכה שבעה נקיים אף משכבת זרע שלא תיחלק בספירה. ועוד אפילו שמשה בהיתר משכחת פולטת שכבת זרע דסתרה מן התורה דהלכה כחכמים דבעו ו' עונות שלימות בפ"ר עקיבא (דף פו) ורבא דאמר בפרק יוצא דופן (דף מא) משמשת אסורה בתרומ' ג' ימים אי אפשר שלא תפלוט לא פליגי אר' דתנן דג' ימים מעת לעת כרבנן דבעו ג' ימים מעת לעת ומתני' דהתם בתרי תנאי והיינו סתם משנה. ואפי' למאן דאמר במתני' בפרק ר' עקיבא ביום ג' טהורה אפי' הכי ההוא אמור' לא סבר כוותיה אלא כרבנן דבעו ו' עונות ור' ינאי רבו של ר' יוחנן כדאיתא בפ' מי שמת וכפול ר' יוחנן בר' ינאי רבו. אפ' הכי הלכה כר' יוחנן דתני שפיר בתרי תנאי בפ' המפקיד אע"ג דרב פפא בר ינאי בפרק כל המנחות מתני כחד תנאי ור' בפרק האומר בקידושין (דף לח) אין הלכה כר' אליעזר