הרוקח קנו

שלא בטנו גזירת ז' קודם הרגל שלא התחיל באבילות רק למניין ל' עולה הרגל והוי יום שמיני כיום אחד וקיימא לן הקובר את מתו אפילו שעה אחת קודם הרגל בטלה ממנו גזרות ז' ואם קברו ז' ימים קודם הרגל מקצת היום ככולו לבטל ממנו גזירות ל' חל להיות שלישי ערב הרגל אסור ברחיצה עד הערב ובערב ישפשף בצונן ולא בחמין והוא הדין יום ד' ויום ה' ויום ו' ואמרינן חל שביעי שלו להיות בשבת ערב הרגל מגלח בערב שבת יום ששי כיון דשבת הוא הוי אניס ומגלח כדמשמע בפרק ואלו מגלחין וכן רחיצה וליבון שאינן מגוהצין אם שביעי ערב שבת מותר. ירחץ ערב שבת וילבש בגדים מכובסים בשבת דהלכה כדברי המיקל באבל. קברו בתחילת הרגל מונה ו' אחר הרגל ומלאכתו נעשית ורגל עולה לו ומקצת היום ככולו בין יום ז' בין יום ל'. קברו ברגל הרגל עולה לו למנין ל' ואינו עולה למנין ז' ויושב ז' ימים אחר הרגל, וה"ג מונה יום טוב האחרון מן ז' ימי אבילותו ומלאכתו נעשית על ידי אחרים וכשמת ברגל אין מראין לו פנים כי אין מראין פנים בי"ט ואחר החג מברין אותו וישב ז' ימי אבילות עם יום האחרון ומונה ל' יום מיום הקבורה ואם נפטר ביום השמיני אז אין שמיני עולה לז' ימים מאחר שלא חל עליו אבילות ורוחץ ברגל לכבוד יום טוב האחרון ומחליף בגדים לבנים שהרי עדיין לא חל עליו אבילות. שמועה קרובה ששמע בתוך ל' יום נוהגת ז' ימים ול'. שמועה רחוקה אחר ל' אינה נוהגת אלא יום אחד אפי' על אביו ועל אמו. ומקצת היום ככולו. שמע שמועה קרובה ברגלים ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד. וכן אם שמע שמועה בשבת שהוא יום ל' ולמחר יום א' רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד. וכן משמע בפ' יש בכור (דף מט) יום ל כלפניו. יום שמועה רחוקה אין צריך לקרוע. אלו מתאבלין עליהן אביו ואמו בנו ובתו אחיו ואחותו בין מאב בין מן האם בין אחותו נשואה בין בתולה. ואשתו. הוסיפו עליהם מדרבנן אבי אביו אבי אמו אם אביו ואם אמו ובן בנו ובת בתו בן אחיו ובת אחיו ובת אחותו ובן אחותו. אשת אחיו וכלתו. ואשת אביו אינו יושב אבילות גמור כי אם בפני האבלים עמהם בבית ולא בחוץ. ואבילות אשתו עמה בבית מתאבל על חמיו ועל חמותו. וכן היא עמו על חמיה ועל חמותה. אבל בנה ובתה מאיש אחר או אחיה או אחותה מוזגת לו כוס ומצעת לו המטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו ואינו יכול לכופה לתשמיש המטה. קריע' מעומד דכתי' ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם ואם קרע מיושב יש לו לקרוע מעומד כדאמימר על כל המתים כולם קורע טפח דכ' ויחזק בבגדיו ויקרעם אין אחיזה פחותה מטפח. וקורע רק העליון שולל לאחר ז' תופר לכאן ולכאן. ומאחה לאחר ל' יום. על אביו ועל אמו קורע את כולם בין כתונת בין פליצון בין חלוק עד שיגלה את לבו ושולל לאחר ל' יום ואינו מאחה לעולם והאשה קורעת את התחתון ומחזרת את הקרע לאחוריה וחוזרת וקורעת העליון והאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה. על כל המתים קורע אפי' בכלי ועל אביו ועל אמו ביד. על כל המתים קורע מבפנים פי' בצנעה על אביו ועל אמו בפרהסיא. אין קריעה אלא בשעת חימום ועל חכם בשומעו או בהספדו. וכן על אדם כשר או על כל אדם בשעת יציאת הנפש. מי שאין לו חלוק לקרוע ונזדמן לו חלוק בתוך ז' קורע לאחר ז' אינו קורע על אביו ועל אמו בתוך ל' קורע כל ז' קרעו לפניו. בא לחלוף בגדים שאינם מכובסים מחליף וקורע בשבת קורעו לאחריו אם בא להחליף אינו קורע. והא דמחליף וקורע על אביו ועל אמו דווקא העליון ולא התחתון ומאחה לאחר ל' יום וקיימא לן תחילת קריעה טפח ותוספת כל שהו. על קרע אביו ואמו אין מוסיפין אך מרחיק ג' אצבעות מן הצואר וקורע. הקורע מתוך השלל מתוך המלל לא יצא כי אם בקריעה מן האחוי. וקורע ממלבושו הטוב. ירושלמי בשילהי מועד קטן ר' יוחנן כד שמע דר' חנינא דמך אייתי מניה טבייה ובזען. בפ' בת' דנדרים קרע וחזרה בו נשמה אם לאלתר מת בתוך כדי דיבור אינו צריך לקרוע ואם לאו קורע שנית על חכם שמת קורע וחולץ כתיפיו מימין על אב ב"ד משמאל על נשיא מיכן ומיכן. כר"ח חלוצי כתף מוציא ידו מתחת לקרע ונמצא כתיפו חלוצה מן הכתף. שמועה לחיה רחוקה