הרוקח קמז

מדלא קאמר שכן מותר לתפור מנעליו. ואפי' להוליך כליו מבית האומן אסור מדמשמע בפ' מקום שנהגו ובפ' מי שהפך ואם כליו בבית האומן ואינו מאמינו מניחו בבית הסמוך לו ואם חושש שמא יגנבו לו יביאם בביתו בצנעה. קיטורי בירי אסור שממלאין קש ומקמטין בגדים עליהן ביד אסור אמר רבא פרקמטיא כל שהוא אסור. אמר ר' יוסי בדבר האבד מותר. כל סחורה שאם לא ימכרנה עכשיו יפסד עליה מותר. דרב אשי לא התיר לרבינא לשאל חובו אלא מפני שלא היו באים אלא אז. כמו בבציר ליקח יין בחש"מ מותר אם לא יקנה אז כל השנה לא ימצא ולקנות שום סחורה אסור. בפ' מי שהפך אין לוקחין בתים עבדים ושפחות ובהמה אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה שיאכל מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד ובלבד שלא לשקול ולא למדוד ולא ימנה כדרך שהוא עושה בחול. מקבלין קיבולת לא"י אסור אפילו חוץ לתחום שיכול לילך שם ישראל מסקנא דהלכתא דאסור. וקיי"ל כל מה שישראל אסור לעשות במועד אינו אומר לא"י ועושה. מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ובלבד שיכניס בצנעה אבל קודם מוטב לנשאה ביום פן יגנבוה כדרב יוסף דאם היו נושאים בלילה היו צריכין אבוקות ויותר אנשים מביום. מותר לקוץ עצים מן המחובר לשרוף כדי צורכו במועד ולא יותר. רב הונא חצדו ליה חצדא בחולא דמועדא. טוחנין קמח בחש"מ לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור. ובכולן אם הותיר מותר ובלבד שלא יערים מותר ללקט פשתן וללקט כשות ולעקור שומשמין ולקצר תבואתו ולבצור כרמו בחש"מ פן יתקלקל ואדם חשוב צריך להחמיר על עצמו כיון מלאכתו במועד אם מת לא יקנסו בניו אחריו. אין מפנין כלים מבית לבית אבל מפנין מבית לחצר. ירושלמי אין מפנין אפילו מדירה כעורה. ובתוך שלו אפי' מדירה נאה לכעורה מותר ששמחה לדור לאדם בשלו. בפ' מקום שנהגו (דף נה) אין מושיבין תרנגולת על הביצים. אבל תרנגולת שמרדה מחזירין אותה למקומה בתוך שלשה למרדה וכבר ישבה על הבצים ג' ימים דפסדי ביצי. אבל אחר ג' למרדה ותוך ג' לישיבתה דלא פסדי אסור כדמשני רב הונא ואם מתה מושיבין אחרת תחתיה. הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין ואם נעשה חצר כרפת מותר להוציא באשפה. אין נושאין נשים במועד אבל מחזיר גרושתו. וכולן ערב הרגל מותר ירושלמי משום ביטול פריה ורביה מחזיר גרושתו הדא דאת אמרת מן הנשואין אבל מן הארוסין לא. עושה אשה תכשיטין במועד כוחלת פוקסת ומעברת סרק על פניה ומעברת סכין על פניה של מטה. ירושלמי נוטלת שערה וציפורניה. מסרגין המטות שתי וערב אבל אין מפשילין חבלים במועד מקיזין דם לבהמה. ועושין לה כל רפואה במועד ומותר לקלוע קליעות לדגים אבל לא מצודות כרב. מותר לקלוע בשבטים ועוד בימות החמה שתתייבש מיד במועד ויאפה בו אבל לא בימות הגשמים כרב יהודה. מותר לעשות נפה וכברה מי שהפך זיתיו או יינו בתוך אזלי הבור קיימא לן כרבי יוסי גומר כדרכו ומותר להעלות צמרו מן היורה ופשתנו מן המשרה מקבלין קיבולת כו'. ואסור לשקול כסף לגוי אפילו יצרפנו לאחר המועד. אין זופתין כלים במועד לא קטן ולא גדול. מחפין הקציעות בקש. מוכרי כסות וכלים מוכרים בצנעה לצורך המועד מוכרי תבלין מוכרין כדרכן בשוק לא ילקט אדם עצמות אביו ואמו במועד לא יעורר על מתו לא יספידנו קודם לרגל שלשים יום. ירושלמי עורר מזכירו בין המתים. הספד מספידו בפני עצמו אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מאריך בו ומרחיבו ומקצרו ירושלמי כדו בסיד וארון עם המת בחצר ועושין לו קבר ועושין לו כל צורכו גוזזין את שערו ומכבסין את כסותו ומביא דפין ומנסרן ירושלמי מת מפורסם עושין ארון אפילו בשוק. נשים במועד מענות כולן כאחד אבל לא מטפחות ביד ולא מקוננות אחת מקוננת וכולן עונות אסור אם נקבר אין מענות. ואסור לילך על הקברים במועד. אמר רבה בר רב הונא אין מועד בפני תלמיד חכמים הני מילי בפניו או ביום שומעו. אין אומרין ברכת אבילים במועד אבל עומדין בשורה ומנחמין ופוטרין הרבים כמו שעשה רבי עקיבא שאמר לכו לבתיכם לשלום. ואלו מגלחין במועד הבא