הרוקח קמו

ובפ' אין צדין (דף כח) וקיימא לן הלכה כר"י וכן סומכין הקדירה בבקעת וההיא סתמא דאין סומכין ב"ש היא בפ' כל הכלים באנו למחלוקת ר"י ורבנן. בפ' לולב הגזול (דף לז) הדס כו' כתבתי לעיל

שו תפלות בחולו של מועד

מתשובות של רב צמח גאון. וששאלתם לפרש מוספי שבת שחל להיות בר"ח או בחש"מ כיצד מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע. כן אומר אני בישיבה בר"ח שחל להיות בשבת שבת קדשך לעמך נתת יום מנוחה לבחיריך יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן ומוספי שבת ומוספי ר"ח נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך ע"י משה עבדך מפי כבודך כאמור וביום השבת וכו' עולת שבת וכו' ובראשי חדשיכם וכו' ומנחתם ונסכיהם וכו'. אלהינו ואלהי אבותינו חדש עלינו וכו' ויהי ר"ח הזה קץ לצרותינו תחלה וראש לרווחתינו וישמחו במלכותך שומרי שבת וכו'. בא"י מקדש השבת וישראל וראשי חדשים. ובחש"מ אתה בחרתנו כו'. אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו'. מפני חטאינו כו'. והשיאנו כו'. ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים

שז הלכות חש"מ מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש. בגימ' זה לימד על חש"מ שאסור בעשיית מלאכה וביום השביעי עצרת לה' אלהיך כל מלאכה לא תעשו בגימ' מה שביעי עצור אף ששה עצורין מעשיה. כל מלאכת עבודה לא תעשו בגימ' זה לימד על חש"מ שאסור במלאכה. את חג המצות תשמור בגימטריא זה לימד על חש"מ שאסור בדבר שאינו אבד. בחגיגה בפ' אין דורשין (דף יח) תניא ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך מה שביעי עצור אף ששה עצורין. אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששה עצורין בכל מלאכה ת"ל השביעי השביעי עצור בכל מלאכה ואין ששה עצורין בכל מלאכה הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר. ואיזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת ואמרו חכמים דדבר האבד מותר לעשות בחש"מ. משקין בית השלחין ולא בית הבעל. מדלין מים לירקות לאכלן ולא ליפותן. אין עושין עוגיות לגפנים. אבל ישן שנתקלקל מותר. מתקנין אמת המים המתקלקלת חוטטין בורות שיחין ומערות של יחיד בצורך להן. אם אינו צריך אסור. אין חופרין אפי' צריך היחיד. ושל רבים חופרין אפי' אין צריכין. וסדין את סדקיהן. יוצאין לכוון הדרכים לתקן הרחובות. ומציינין את הקברות. ויוצאין על הכלאים וצדין את האישות ואת העכברים ומחריבין חורי נמלים. מקרדין את הפרצה במועד ואינו טוחה בטיט בכותל גנה. אבל כותל חצר או כותל בית טחה כדרכו מפני הגנבים. סותר ובונה עושה מעקה לגג ולמרפסת ומעשה הדיוט ולא מעשה אומן. שפין הסדקין ביד וברגל ולא במחלצים הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד בלא שינוי. נשברו מעי"ט אסור לכוין מלאכתו במועד. אם לא כיון מותר וכן אם לא כיון ואין לו חביות קשורות ליתן בו יינו מותר לקושרן במגריפה אע"פ שמשמיע קול. מעמידין תנור וכירים במועד דרש רבא מנקרין ריחים במועד. מותר לעשות ארוות סוסים אסור להשוות הקרקע לנקותו ולהשקותו. אסור לחתוך האילן שיגדל אין מזיירין שדה במועד. בשילהי מי שהפך מועד משום טירחא ולאו טירחא כשטורח נראה כמבזה את המועדות. דאמרינן במכות (דף כג) ובע"פ (דף קיח) כל המבזה את המועדות כעובד ע"ז. שנ' אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור. ההדיוט תופר כדרכו. והאומן כשיני כלב. מרחיק התפירות או פעמים תוחב למעלה ופעמים למטה. מי שנקרעו מנעליו במועד אסור לתקנן מדאמרי' בפסחים בשילהי מקום שנהגו שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחש"מ דווקא לעולי רגלים