הרוקח קמד

מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת ומבדילין על הכוס כדאמר בפרק ע"פ (דף קד) מבדילין במ"ש ליום טוב ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד. ובמוצאי יוה"כ ובמוצאי יו"ט: שבת וי"ט במגנצא אין אומר פרקי אבות במנחה ולא במה מדליקין בע"ש דאינו יכול לומר עשרתם. ובורמיישא פרקי אבות אין אומר אבל ב"מ אומר. שבוע שחל בו יו"ט אין אומר למוצאי שבת שלפניו ויהי נועם אם חל באמצע שבת והלאה. המדליק נר ביו"ט צריך לברך להדליק נר של יו"ט

שג מצאתי הלכות תשובות איסור והיתר

וששאלתם דגים שנצודו ביום טוב הראשון מהו לאכול מהן בי"ט שני ושני ימים טובים של גליות מי מדמינן להו לביצה כדאמר רבנן נולדה בזה מותרת בזה והכא נמי אמרינן שרי למיכל מינייהו או דילמא כיון דשני אסור בעשיית מלאכה כראשון ואסור לצוד וללקט ם אמרינן אסור למיכל בשני מאי דאלקוט בראשון כיון דתרוייהו עלן כחד בכל מילי משוין חד ונטרינן לשני בערב בכדי שיעשו. מאי. כן ראינו שמותר לאכול מדגים ומענבים אלו בלילי יום טוב שני בכדי שיעשו כביצה בכל החגים חוץ מב' ימים טובים של ראש השנה ושני ימים טובים שחלו בשבת ובאחד בשבת. ושני ימים טובים שחלו יו"ט ושבת דקאמרינן לשתן ביצה שני יו"ט של ר"ה רב ושמואל דאמר תרוייהו נולדה בזה אסורה בזה וכן הלכה. ואיתמר שבת וי"ט רב אמר נולדה בזה אסורה בזה ור' יוחנן אמר נולדה בזה מותרת בזה ואע"פ שבכל מקום רב ור' יוחנן הלכה כרבי יוחנן בזה הלכה כרב וי"ט ושבת דקאמרי כתנאי נולדה בשבת תיאכל ביום טוב. ביום טוב תיאכל בשבת. רבי יהודה בשם אלעזר אמר כו'. והלכה כבית הילל. וקאמר שני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה ואמר רבא הלכה כרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא. ומנין שפירות כביצה. דתנן ביצה שנולדה בי"ט בית שמאי אומרים תיאכל ובית הילל אומרים לא תיאכל. ואמרי' בגמרא מאי טעמא דבית הילל משום פירות שנשרו כו'. אלמא דמשוי פירות כביצה

דש ואם יש ליהודי ספינה אינו יכול להשכירה לא"י להוליכה במים בשבת או בי"ט והוא הדין לעגלה שאינו יכול להשכיר א"י להוליך ממונו בשבת או בי"ט. ואם יעשה כן מחלל שבת וי"ט הוא. ואם שכח אדם מלבושיו בחצר אחרת בע"ש אינו יכול לשלוח בשבילם ולומר לשליח שיביאנו במ"ש לחצירו. ואסור לעשות שום מלאכה במ"ש וי"ט קודם שיבדילו כמו שאר מ"ש וכל אלו ההוראו"ת מפ"י רבי ר' קלונימו"ס. תשובה של ר' נתן נ"ע שהשיב לר' מנחם אחיו עם אותה הכתובה למעלה מהו לשכור עכו"ם לכתחילה בחש"מ להוליך קורות עצי בנין ממקום למקום כדי שלא יאבדו מותר לעשות כן ובלבד שאם יכול לעשות בצנע' יעשה ואם אינו יכול יעשה כמה שיכול דתנן מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה הפשתן מן המשרה בשביל שלא תאבד ואמר רב יוסף כשורי עיילינהו ביממא וכו'. ושער שבמקום הקזת דם בריבדא דכוסילתא מותר להעבירו בתער בחש"מ אע"פ שאסור בתגלחת במועד. לפי שהקזת הדם עיקר פיקוח נפש הוא שהנשמה תלויה בו דכתי' כי הדם הוא הנפש וסכנת נפשות הוא. ואפי' שבת שהוא איסור סקילה דוחה סכנת נפשות שכן אמרו חכמים מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת נענה ר' אליעזר ואמר ק"ו ומה מילה שהיא אחד מאבריו של אדם דוחה את השבת קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת. ושוב אמרו חכמים מפקחין פיקוח נפש בשבת והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מבית דין וכו' כמו שכתבת"י בער"ך רק"ח בפיקוח נפש. ואפילו הם עשרה מצריים בחצר וחד ישראל ביניהם ופרשו מחצר לחצר אחרת ונפלה דליקה ביניהם או מפולת בחצר שהלכי לשם שהלכה רווחת בתלמוד דכל דפריש מרובא פריש. לענין פיקוח נפש אין אומר שמצריים פרשו לאותה חצר מפני שהיו רובן ונשאר הישראל באותה חצר אלא מפני האחד שהיה ביניהם מפקפק אפילו