הרוקח קמג

גבי הסכין גורדו ואם יש בו כזית סומך עליו. ירושלמי ע"ת נוטל פת כביצה ותבשיל ומברך על מצות עירוב בדין יהא שרי לנא וכו' רבי חייא בשם רבי יוחנן עירוב זה עלי ועל מי שלא עירב אמר רב יוסף דגים קטנים מלוחין אם צלאן גוי סומך עליהן משום עירובי תבשילין אמר ר' אבא אמר רב עירובי תבשילין צריך כזית אחד בין לאחד בין למאה אבל עירובי תחומין ועירובי חצירות צריך ב' סעודות בפ' כיצד משתתפין (דף פד) שכח ולא עירב בעי"ט ונזכר בי"ט בלילה אין להניח ואם הניח עשוי דדמי להא דאמר בפ' משילין אין מגביהין תרומות ומעשרות בי"ט ובשילהי המביא (דף מ) טבל מוכן הוא דאם עבר ותקנו מתוקן בית הילל אומר תבשיל אחד וכן פסק רבא. אבל אנו עושין כרבי אליעזר דאמר על האפוי ועל המבושל. וכן פוסק בה"ג ונראה תבשיל אחד הני מילי לבשל ולצלות ולהחם חמין דנקרא בישול אבל אפייה לא נקרא בישול על כן צריך פת אפוי עם התבשיל להניח. תנן אכלו או שנאבד עירובו לא יבשל לכתחילה שייר ממנו כל שהוא סומך עליו אמר אביי התחיל בעיסתו ונאכל עירובו גומר. מי שלא הניח עירובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יבשל לא לו ולא לאחרים ולא אחרים אופין ומבשלין לו. כיצד יעשה מקנה קמחו לאחרים. ואחרים מבשלין ואופין לו. ש"מ הוא נאסר ואין קמחו נאסר: עבר ואפה מאי ולא איפשיט ספיקא דרבנן לקולא בפ' א' דע"ז בשל סופרים הלך אחר המיקל וכן גבי גריס של כתמים. וכן גבי עירוב. אמרו לו שנים ערב עלינו ספק דבריהם לקולא. אמר רב מניח אדם ע"ת מיום טוב לחבירו ומתנה בשני ימים טובים של גליות פסח או עצרת או סוכות ולא בשני ימים טובים של ר"ה. בכל ג' רגלים חייב אדם לשמוח דכתיב בפר' ראה ועשית חג שבועות לה' אלקיך ושמחת. וכתיב בחג הסוכות ושמחת בחגך ובחג המצות דילפינן ט"ו מחג הסוכות. כדאי' בפ' מילה ובפ' לולב וערבה (דף מב) ההלל והשמחה שמנה מלמד שאדם חייב בהלל ובשמחה. ובכבוד יו"ט האחרון. ותניא והיית אך שמח לרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה ובפ' ע"פ (דף קט) חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל וכתיב ושמחת אתה וביתך ובנך ובתך ועבדך. במה משמחן ביין. ויין ישמח לבב אנוש ובבגדי צבעונין ובבגדי פשתן המגוהצין

שב הלכות תפלות רגלים מתפללים בלילי יו"ט למעריב אין אומר והוא רחום ולא בע"ש ולא בעי"ט. ואומר מעריב ומסיים פורס סוכת שלום. והצבור אומרים בלחש אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי. קדיש ומתפללים מגן ומחיה ואתה קדוש ואתה בחרתנו יעלה ויבא. רצה ומודים שלום רב קדיש ומקדשים בורא פרי הגפן אשר בחר בנו ושהחיינו בבית הכנסת. בלילי פסח הראשונים אין מקדשין על היין בבית הכנסת והטעם כתוב בענין פסח יושבין על השולחן ומוזגין היין ומברכין פרי הגפן ואשר בחר בנו ושהחיינו ושותין ונוטלין ידים ובוצעין על ב' ככרות המוציא. בפסח אומר בקדוש את יום חג המצות הזה זמן חירותנו. ובשבועות אומר זמן מתן תורתנו ובסוכות אומר את יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו. ובשמיני עצרת אומר את יום שמיני חג העצרת הזה זמן שמחתנו וב' ימים טובים אומר שהחיינו בקדוש. ואם הוא שבת וי"ט אומרים בקדוש ויכולו. אשר בחר בנו ותתן לנו ה' אלקינו באהבה שבתות למנוחה ומועדים לשמחה את יום השבת הזה ואת יום חג פלוני הזה וחותם מקדש השבת ישראל והזמנים ושהחיינו לעולם בסוף ואפילו בסוכות דקיימא לן סוכה ואחר כך זמן. ובראש השנה אומר את יום הזכרון הזה יום תרועה ובשבת אומר זכרון תרועה ומסיים ודברך מלכנו אמת וקיים לעד בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון. ואומר שהחיינו בליל ראשון ולא בליל שני של ראש השנה דקדושה אחת היא. ובוצע ביום טוב על ב' ככרות ומזכיר יעלה ויבא מעין המאורע. יו"ט שחל להיות בשבת קורין במנחה פרשה הנוהגת ולא של יו"ט. כדאמרינן בפ' במה מדליקין (דף כב) גבי המפטיר הכא נמי אלמלא שבת אין קריאה במנחה ביו"ט. בתפלת ערבית של מויו"ט מתפלל אתה חננתנו כדאמרינן בשילהי יומא (דף פח) מתפלל י"ח ברכות שלימות