הרוקח קמא

לשנות מותר בפרק אין צדין שחט בהמה כשירה לא יביאנה במוט אבל מביאה ביד אברים אברים בהמה שמתה מחתכה לפני הכלבים. אין הסומא יוצא במקלו ולא רועה דתרמילו ואין יוצאין בכסא אחד האיש וא' האש' אבל אם סומא ואינו יכול לילך בלא מקל מותר דומיא דמתיר לכתף בכסא או חולה שעמד מחוליו ילך במקל

ש לטחון פלפלין בריחים שלהם אסור בפ' י"ט אבל בקערה ע"י שינוי מותר כדאמרינן בפרק תולין אבל שאר מיני תבלין נידוכין במדוכה בפ' ביצה (דף יד). שומין מותר לכותשן בי"ט. ירושלמי אין שוחקין בה תבלין אבל שוחקין בה שום שחלים וחרדל שוחקין בה ונדוכין כדרכן מלח צריך לדוך בשנוי ואין כותשין חיטין במכתשת גדולה כי אם בקטנה. מוללין מלילות בראשי אצבעותיו בידו אחת בכל כחו מפרכין כדרכן פולין ועדשים וקיטנית לאכול ומוציאין מקליפתן. משלחין יינות שמנים וסלתות אבל לא תבואה כי אין יכול לטחון ומשלחין בהמה וחיה ועוף בין חיין בין שחוטין משלחין כלים בין תפורין וראוי ללובשן בין שאינן תפורין וראוי לכסות בהן ולא של כלאים ולא סנדל המסומר ולא מנעל שאינו תפור אע"פ שמותר לטלטלן. משלחין תפילין ביו"ט. בפ' אין צדין (ד' כד) אמר רב פפא הילכת' כותי שהביא דורון לישראל אם יש מאותו מין במחובר אסור ולערב נמי אסורים בכדי שיעשו ואם לאו בתוך התחום מותרין חוץ לתחום אסורים והבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר הילכך כותי שהביא ענבים או שאר פירות לישראל אם יש מאותו המין במחובר לארץ חיישינן שמא תלשן הכותי היום ואסורים לכל ישראל בו ביום ולערב נמי בכדי שיעשו שהיה יכול לתולשו ואז מותרין. אבל תלשן הכותי לצורך עצמו אסורים לכל ישראל משום מוקצה. ולערב מותרין מיד שלא נתלשו לצורך ישראל. כל דבר שנעשה בשבת ובי"ט שיכול ליהנות בלא טלטול אם הכותי עשאו בשביל ישראל אסור אפי' לער' בכדי שיעשו ואם עשאו הכותי לעצמו מותרין לישראל בו ביום מיד ליהנות ממנו כדאמרי' בכל כתבי גבי נר ומרחץ וכבש. אבל כותי שאפה פת לצורכו מאחר שהיה קמח או בצק הוי מוקצה ואסור לישראל לאוכלו לדברי הכ' שמא נטחן בו ביום. ובפ' בכל מערבין (דף יז) גבי ההוא טבייא דאיתציד ביו"ט ראשון ואתשחיט בי"ט שני ואכליה רב נחמן ורב חסדא בשני ימים טובים של גליות אבל בשני ימים טובים של ראש השנה או שבת וי"ט או י"ט ושבת אסור. בריש מס' ביצה ואם ראש השנה יום ה"ו ונשלח ביום ה' דבר המחובר לקרקע או שצדו בו ביום חיה ועוף או דגים אסורים עד יום א'. אבל דבר שאין במינו במחובר או דגים יבשים בתוך התחום מותר וחוץ לתחום אסור לאותו ישראל שנשתלחו לו עד הערב ומותר לישראל אחר. כמהין ופטריות שהביא גוי לישראל אסורין. הסוכר אמת המים מעי"ט ולמחר השכים ומצא בה דגים מותרין בו ביום. בהמת ישראל ביד כותי אם הכותי עושה בה מלאכה בשבת מאחר שאין לוקח שכירות מותר. ואם ישראל רואה מוחה בידו

שא מוקצה אין עולין באילן. בירושלמי גזרו על אילן יבש משום אילן לח. ירושלמי נשענין על גבי בהמה בשבת ותני אין נשענין בבריא או בכובש את כבדו. ירושלמי לא ישיט במים דבר להוליכו ממנו ולהביאו אצלו ולא מסתפקין מחמתו ויספק את כפיו ולא מטפחין לרצונו אפילו אחורי ידיהן. אין מרקדין עוקר רגלו אחת ומניח אחת. קיפוץ עוקר שתי רגליו. אמר ר' אלעזר כל משמיע קול אסורה בשבת. בריה דר' אמי מקיש על תרעא א"ל אביי מי שרא לך. אין עולין על גבי אילן ואין רוכבין על גבי בהמה אין שטין על פני המים אין מספקין כפים ואין מטפחין להכות כף על ירך ואין מרקדין ואין דנין ואין מקדשין ואין חולצין ואין מיבמין ואין מקדישין ואין מחרימים ואין מעריכין ואין מגביהין תרומות ומעשרות ביו"ט ואין מטבילין את הכלים ואין משחיזין את הסכין ואין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר ואת הקש לצלות בו מליח ואין מקיפין ב' חביות לשפות עליהן את הקדירה ואין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת אין מבקעין עצים לא בקרדום ולא במגירה ולא בקופיץ אין מבקעין את הקורות הסדורות יחד ולא מן הקורה