הרוקח קלח

לחות אב"ן כמו תאומי"ם זה גדול כזה חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה שתי לחות כזכר ונקבה כמו תאומים לכך לא ניתנה תורה לא במזל טלה ולא במזל שור לפי שכתיב לקחת מתנות באדם כי אם במזל תאומים. מש"ה וסינ"י וסיו"ן כמו תרי"ג וכן משה רבינו כי הוא תיק התורה. ק"כ ימים היה בהר ק"כ שנים חי. י' אמות היה גובהו לכך קיבל י' דברות. משה במילוי מם שין ה"י בגימטריא הלוחות על כן היה ראוי לקבל הלוחות והתורה נדרשת כמו ודגלו מ"ט פנים טהור ובמ"ט מונים תחפשנה ודג"לו על"י אהב"ה תיבות בי' דברות קע"ב. למשה ניתנה במזל נוגה וכתיב כי נר מצוה ותורה אור. התורה היתה מאירה לפני הקב"ה קודם שנברא העולם כאורים ותומים המאירים לכך ה' אור בבראשית עד יום אחד כנגד ה' חומשים. זהו כי טל אורות טליך אורו"ת תרי"ג שהיא מאירה עינים לכך ניתנה תורה בנוגה התורה נקראת תמימה תורת ה' תמימה תיו מם יוד מם הי כמו תרי"ג. ב' לוחות כנגד ב' עולמים בראשית ברא בגימ' בתורה צור ב' עולמים. כיוצא בו תומיך ואוריך לאיש חסידך. אורים כמו אהרן אהרן במלוי אלף הי ריש נון ע"ה התיבה כמו אורים תמים ואם אלף הה ריש ויו נון כמו אורים ותומים. אברה"ם ישח"ק ישרא"ל לו"י קה"ת עמר"ם משה בגימטריא אלפים ותמ"ח לכך ניתנה התורה באלפים ותמ"ח כדאיתא בע"ז (דף ט) ואם תאמר אברהם שמוסיף ה' שנתן לבניו ה' חומשים ה' דברות על לוח זה וה' על לוח זה. ולפי שהתורה אלפים וארבע מאות בעולם מאריכה באז ראיתה והתורה ניקנית במ"ח דברים הרי אלפים ותמ"ח. עולה דעצרת בחומש הפיקודים מלא ו' בו' בסיון ניתנה התורה בפסיקת' רבתי י' דברות כנגד י' מאמרות י' דברות כנגד י' הויאות י' פעמים ברוך אלהי ישראל בקריה כנגדם אמר דוד י' הללות הללו אל בקדשו עד כ"הש"ת"י:

רצז הלכות יו"ט מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. מקרא קודש מיכן שמקדישין ביום טוב. במכילתא מקרא קדש כבדהו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה. מקרא קדש יהיה לכם בגימ' במאכל ויין הטוב ובכסות הנקייה. כל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה לא יעשה בהם לא תעשה אתה לא יעשה לך חבירך. לא יעשה א"י במלאכתך. אך אשר יאכל לכל נפש אוכל נפש דוחה יום טוב. אך אשר יאכל לכל נפש הוא. בגימ' אוכל נפש ולא מכשירין. אך למעוטי מכשירין שאפשר לעשות מעי"ט אך על ידי שינוי אך ולא לצורך שבת כי אם בשינוי אך ולא לכלבים. יעשה לכם לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים. יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם בגימטריא באכל נפש ולא מכשירין. אך אשר יאכל לכל נפש למעוטי אוכל נפש שאפשר לעשותו מעיו"ט שאסור לעשותו ביו"ט אם לא על ידי שינוי כדתנן והמלח במדוך של עץ בפ' א' דיו"ט (דף ט) וכן טחינה והרקדה ראשונה אסור ביו"ט ובשילהי פ' אין צדין (דף כו) שונין קמח ובשינוי ואם נפל בו צרור וקיסם מותר. דברים שאי אפשר לעשותן מעיו"ט עושה ביו"ט טחינה אסור אפייה ובישול מותר בפ' אין צדין (דף כט) לא ימדוד אדם שעורים ואם בא לשאול אוסר כשמואל. אע"ג דאמר רב אשה מודדת קמח כדי שתטול עיסתה בעין יפה ולשין העיסה ביום טוב. ואופין אפי' פת עבה כבית הילל. בפ"ב דיו"ט (דף כב) וגריפת התטר שאוסר בפרק המביא אם אפשר לאפות בצד אחד בתנור ואם אי אפשר אלא א"כ גורפו מותר דהלכה כר' יהודה דמתיר מכשירי אוכל נפש דאי איפשר לעשות מעיו"ט כדמשמע בפ' אין צדין (דף כח) הילכתא מותר לגרף התנור ולאפות בו ולגרף הכירה להטמין התבשיל. ראיתי הלכה למ"עשה שאבא מורי ה"ר י"בק וכל רבני מגנצא אסרו לאפות בתנור ביו"ט יתר מכדי צרכו דאע"ג דפסיק רבא דהלכה כר' שמעון בן אלעזר ממלאה אשה את התנור בפת מפני שהפת יפה בזמן שהתנור מלא היינו תנוריהם הקטנים ולא בגדולים שלנו אבל לפי הסברא היה יכול לאפות בתנור בפעם אחת הרבה. אך כל רבותי' אוסרים אבל לאפות כשכבר אפה צורכו