הרוקח קלז

ושכניה כ"ד משמרות היו מתחדשות בכל שבת וישוע תשיעי ושכניה עשירי. בשבת ראש חדש ניסן יהויריב ראש משמרות שבת שני ידעיה שבת של פסח כל המשמרות שוות ו' שבתות עד שבת שלפני עצרת ובהן נכנסין ששה משמרות חרים שעורים מלכיה מימין הקוץ אביה. שבת למחרתו עצרת ישוע ולא יעבוד עד לאחר עצרת הרי אין ישוע ושכניה בין פסח לעצרת. ולא יהו תמימות השבתות כמו ימי בראשית כי אם למנות מג' עד ג' או מה' עד ה'. יכנסו ישוע ושכניה לפני עצרת שהרי שבת שלפני ניסן יהי יהויריב ויהיו ב' שבתות לפני הפסח ויהיו ידעיה וחרים ובשבת שבתוך הפסח שעורים ויעכב אחר הפסח עד השבת לאחר הפסח ויהיו ז' שבועות עד עצרת ויכנס שכניה קודם עצרת אפילו אם ניסן ופסח בא' בשבת יהיה עצרת בב' בשבת ויכנסו ויעברו ישוע ושכניה קודם עצרת כי באחד בשבת שלפני עצרת יעבוד שכניה

רצו מנהג אבותינו שמושיבין, התינוקות ללמוד בשבועות לפי שניתנה בו תורה רמז שמכסין הנער שלא יראה כלב ביום שמחנכין אותו לאותיות הקדש גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא. כעלות השחר יום עצרת מביאין הנערים על שם בהיות הבקר ויהי קולות וברקים. ומכסים אותו תחת המקטורין מביתם עד בית הכנסת או עד בית הרב על שם ויתיצבו בתחתית ההר. ונותנין אותו בחיקו של הרב המושיבם ללמוד על שם כאשר ישא האומן את היונק ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו ומביאים הלוח שכתוב עליו אב"גד תשר"ק תורה צוה לנו תורה תהא אומנותי ויקרא אל משה וקורא הרב כל אות ואות מן א"ב והתינוק אחריו וכל תיבה של תש"רק והתינוק אחריו וכן תורה צוה וכן תורה תהא וכן ויקרא ונותן על הלוח מעט דבש ולוחך הנער הדבש שעל האותיות בלשונו ואחר כך מביאין העוגה שנילושה בדבש וכתוב עליה ה' אלהים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלימודים ה' אלהים פתח לי אזן ואנכי לא מריתי ואחור לא נסוגותי וקורא הרב כל תיבה של אלו פסוקים והנער אחריו ואחר כך מביאין ביצה מבושלת וקלופה הקליפה ממנה וכתוב עליה ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגילה הזאת אשר אני נותן אליך ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק. וקורא הרב כל תיבה והנער אחריו ומאכילין לנער העוגה והביצה כי טוב הוא לפתיחת הלב. ואל ישנה אדם מן המנהג כדאמרינן בפסחים בפ' מקום שנהגו (דף נ) ובבראשית רבה בפרשת וירא אליו עלית לקרתא הלך בנימוסה ובפ' א' דתענית ירושלמי ובירושלמי בפ' מקום שנהגו ובאגדת שיר השירים דמנהגא מילתא. במס' מגילה בשילהי פ' בני העיר בעצרת ביום ראשון קורין בוישמע יתרו מן בחדש השלישי עד סוף פיסקא ומפטיר קורא וביום הביכורים ומפטיר בריש יחזקאל עד ואשמע קול מדבר. יום שני קורא כל הבכור עד סוף פיסקא ומפטיר בחבקוק עד למנצח בנגינותי במדרש בחדש השלישי אמר הקב"ה לישראל בני הוו קורין את הפרשה הזאת בכל שנה ושנה ואני מעלה עליכם כאלו אתם לומדים לפני הר סיני ומקבלים את התורה אימתי בחדש השלישי. מנהג לקרות מגילת רות בעצרת קודם קריאת התורה לפי שכתיב בפרשת אמור אל הכהנים בענין המועדים בפרשת שבועות כתיב ובקצרכם את קציר ארצכם לעני ולגר תעזוב אותם. וכ' ותורת חסד על לשונה ובועז עשה כן בקצירותו לרות. לכך קורין בעצרת מגילת רות ובו מצינו בוע"ז פסוקי'. ובכל המועדים פוסקין צדקה כשקורין כל הבכור לפי שכ' איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך. ולאחר קריאת התורה לפי שכתוב גבי תורה מימינו אש דת למו והצדקה מימין צדק מלאה ימינך התורה והצדקה בימין במקום אחד. במסכת שבת בפ' ר"ע דכולי עלמא בשבת ניתנה התורה לפי שהשבת שקולה ככל התורה והשומר שבת יזכה לנוח ביום שכולו שבת ובתחילת התורה רמז שבת ירא ברא"שית אותיות שב"ת יר"א. על שם את שבתותי תיראו. בפרקים דר' אליעזר בששי ניתנה תורה בששי תרי"ב כתאומים בכוכב נוג"ה כמו תרי"ג לנוגה ברק חניתך וכמזל נוגה המשמש ביום ששי