הרוקח קכו

כדאמרי' בפ' לולב וערבה (דף מב) כל מי שיגיע לולבי לידו הרי הוא לו במתנה ירושלמי מצה גזולה פסולה עיי' ברא"ש פ' כ"ש (דף לח) כי שם הוא פלוגתא דאמוראי] בכ"ש ובלולב הגזול דייק לא כתיב מצתכם. לאחר אפיית המצות יזהר שלא יקבלם בכלי או במפה שיש בה קמח פן תדבק הקמח במצה ואם יתננה במים יתחמץ הקמח הא דאמר רבא בפ' כ"ש (דף לה) מי. פירות אין מחמיצין דווקא בלא מים אבל עם מים תחמיץ אם לא יעשה שימור גדול כחכמים בפ' כ"ש דאמרי תאכל. ובפ' כל המנחות באות מצה (דף כה) ולבשל קמח בחלב לתינוקות בלא מים מותר אבל עם המים צריך שימור גדול. דבש וקמח בלא מים מותר או בביצים מי שאפה מצות נקיות סלת מרובות לא יאפה בי"ט שאינן נקיות דדמי להא דאמרינן בפ' כל כתבי (דף קי"ד) הציל פת נקייה לא יציל פת הדראה. כשבא פסח יום א' צריך להזהיר שלא יאפו יום ו' כי אם לצורך י"ט ולשבת ולא ירבו לאפות בשביל חולו של מועד אלא ישמור מה שאפה יום ו' בעד י"ט ויאכל עד שיאפו יום א'

רפב ערבי פסחים לא יאכל אדם סמוך למנחה עד שתחשך היינו מתחלת שעה עשירית אסור ואם התחיל לאכול קודם ומשכ' סעודתו עד הלילה פוסק בתחלת שעה עשירית. אבל אוכל מיני תרגימא פירות או ירקות או בשר רבא שתי חמרא כו' מעלי פסח כי היכי דעררי' לליביה וקיימא לן בפ' כיצד מברכין (דף לה) טובא גריר פורתא מסעד סעיד רב ששת ישיב כולי יומא בתעניתא דאיסתניס הוה ירושלמי ר' לא הוה אכיל לא חמץ ולא מצה

רפג סדר הפסח כשבאין מב"ה שוטפין את הכוסות דאמרינן במס' שבת בפרק המוציא יין (דף עו) כדי מזיגת כוס יפה של ברכה ובמס' ברכו' בפ' ג' שאכלו כוס של ברכה צריך הדחה ושטיפה מבפנים ומבחוץ ויושבין על השלחן דתנן אפי' עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ומוזגין את היין דתנן לא יפחתו לו מד' כוסות של יין לכך אין מקדשין לילות ראשונות של פסח בב"ה כי כל א' יש לו יין בתוך ביתו. כוס ראשון מברך על היין פרי הגפן ואשר בחר בנו ושהחיינו כבית הילל יין ואח"כ על היום ואם הוא שבת יאמר ויכלו י"ק וזמן ואם מו"ש יאמר יקנה"ז ירושלמי בפ' ע"פ אפי' יחיד כי מקדש לחודי' צ"ל אשר בחר בנו בלשון רבים דאמר מר לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל. שני תבשילין זכר לחגיג' ולפסח ואית דאמרי זכר למשה ולאהרן ושותין בהסבת שמאל וקיימא לן בפ' ע"פ (ד' קח) כל ד' כוסות בעינן הסיבה הסיבת שמאל הסיבה ימין או פרקדן לא שמיה הסיבה הכוס צריך שיהא בו יין רביעית הלוג הוא ביצה ומחצה כדמשמע בפ' בכל מערבין ובפ' ג' מינין (דף כט) בנזיר שתה ד' כוסות ביחד לא יצא אמר ר"י בן לוי נשים חייבות בד' כוסות שאף הן היו באותו הנס אשה אצל בעלה אינה צריכה הסיבה ואם אשה חשובה שאין הבעל מקפיד עליה צריכה הסיבה בן אצל אביו צריך הסיבה תלמיד אצל רבו א"צ ואם רק מלמדו אומנות צריך אם אין לו יין יביא ענבים יבשים וישרם במים ויקדש ואם אין לו כלל יעשה הלכות הפסח על הסדר וא"מ שעשה ניסים שהרי יברך ברוך אתה אשר גאלנו זהו כמו שעשה ניסים אם אין לו כי אם רביעית הלוג יין יקח ג' רביעיות מים ויערב עם היין ויהיו ד' רביעיות ומדאמר בפ' ג' מינין בנזיר (דף לח) חמשה סומקנא וחד ד' כוסות של פסח ש"מ מצוה באדום כר' יהודה ואם הלבן משובח מן האדום יקח לבן כדאמר בפ' המוכר את הספינה יין אדום היו מנסכין בפ' לולב וערבה (דף מח) אלא שהיו מושחרין. ירושלמי דשקלים יוצאין ביין מבושל ובקונדיטון. כוס "ישועות בגי' "רביעית יין לכוס "ישועות אשא בגי' שמגבי"הים הכוס מן השולחן טפח א'. ד' כוסות כנגד ד' גאולות בירושלמי והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי וכנגד ד' כוסות פורעניות שעתיד להשקים העכו"ם וד' כוסות של נחמה לישראל וד' כוסות בשר המשקים בתו' שתאן בפוסקין לא יצא פי' שפסק שעה גדולה ביניהם כשמזגו לו את הכוס ובירך ושתה בהסיבת שמאל מברך אחריו על הגפן ועפ"ה ונוטל ידיו ומברך על נטילת ידים מפני שצריך לטבול במשקה ולוקח כרפס הוא אפיא או ירק אחר ומטביל