הרוקח קכ

קולקוס) ירושלמי בריש כיצד צולין ר' יוסי בר בון בשם רב אסור לאדם לומר הילך מעות הללו וקח לי בהם בשר לפסח

רסה מביאים מים ליל י"ד אחר שקיעת החמה בפ' כל שעה (דף מה) אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו והטעם בפ' מי שהיה (דף צא) שהמעינות חמין וכשחל י"ד בשבת שואבין ליל י"ג מן הנהר או מן הבאר ואין שואב מן הבור בחצרו בשבת ללוש כי צריך הרבה ונראה כממלא לגנתו ולחורבתו כדמשמע בשילהי מס' עירובין ליל י"ד צריך לכבד ביתו חדריו ועליותיו כי הכיבוד כבדיקה כדמשמע בריש נדה ובפ' דם הנדה (דף נו) וכן משמע בפרק א' דפסחים גבי שווקי ירושלם העשויים להתכבד בכל יום שמא יש חמץ בגומא על כן צריך לבדוק

רסו אור ארבעה עשר בודקין את החמץ ומסיק רב נחמן בר יצחק בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה ורב חסדאי יליף מגזירה שוה בנר אחד צריך לבדוק. אין בודקין לא לאור חמה ולא לאור לבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר ומסיק אמוראי מפני שיכול להכניסו לחורין ולסדקין והנר אורו לפניו ונמשך אורו ירושלמי אין בודקין לאור החמה וכי יש החמה בלילה אלא אפי' ביום צריך לבדוק לאור הנר בתי כנסיות ובתי מדרשות צריך לבודקן שמכניסין שם תינוקות בשבתות ובראשי חדשים בפ"א דפסחים (דף ד) אמר אביי צורבא דרבנן לא נפתח נגהי ארבסר דלמא ממשכא שמעתתא ואתי לאמנועי ממצוה אמר רב הבודק צריך שיברך ומסיק הלכתא על ביעור חמץ פי' ביעור כמו ביערתי הקדש מן הבית ולהוציאו מן הבית ואפי' לא ימצא יברך. כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן והולך לחפש פירורין ובעוד שבודק לא יפסיק בשיחה שאינה צורך בדיקה בודק כל מקום שמכניסין בו חמץ בפרק א' דפסחים (דף ח) חורי הבית העליונים והתחתוני' גג היציע וגג המגדל ורפת ולולין ומתבן ומרפתת צריך בדיקה. רשב"ג אומר מיטה החולקת בתוך הבית ומפסקת צריך בדיקה ומסיק הלכתא חורין העליונים והתחתונים אין צריכין בדיקה אבל חורים האמצעים נוח תשמישן וצריכין בדיקה. חור שבינו לחבירו זה בודק עד מקום שידו מגעת וכן זה והשאר מבטלו בלבו אבל בינו לבין ארמאי אינו בודק כלל מפני סכנת כשפים כדתני פלימו. מטה דמידליא הגבוהה צריך לבדוק תחתיה אבל נמוכה אין צריך לבדוק והוא הדין כסאות. בתוס' רשב"ג אומר מטה חוצצת את כל הבית והיו תחתיה עצים ואבנים בודק את הצד החיצון ואינו צריך לבדוק צד הפנימי. ואוצרות יין ושמן אין צריכין בדיקה. אבל מסתפק מהן צריכות בדיקה אבל שמן יש קבע לאכילה ואין צריך בדיקה ותני ר' חייא אוצרות שכר צריכין בדיקה. זה כלל תתפוש בידך כל דבר שאין קבע ומסתפק ממנו צריך בדיקה. כדאמר רב חסדא בית דגים קטנים יש לבדוק ולא גדולים אבל בית המלח ובית העצים או מקום כבשים או ירקות שיש לו ומקום גבינות צריכות בדיקה יפה. לאחר הכל יבטל כדאמר בפ' א' דפסחים אמר רב יהודה צריך שיבטל ומפ' רבא פן ימצא גלוסקא יפה ודעתו עליה ולאחר זמן איסורו אינו יכול לבטל מו' שעות ולמעלה של י"ד כדאמר ר' אליעזר חמץ אע"פ שאינו ברשותו עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו ועוב' בבל יראה ובל ימצא ואע"ג דארבע זמן סעודה היא מאחר דאינו לא זמן איסורו ולא זמן ביעורו שמא יפשע ולא יבטל על כן יבטל סמוך לבדיקתו בכל לשון שירצה. ירושלמי בפ' כ"ש אמר רבי צריך שיאמר כל חמץ שיש לי בתוך ביתי ואיני יודע בו יבטל. והשבתת שאור מן התורה בביטול אבל הבדיקה מדרבנן ומה שאומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין לבטיל מרשותי וליהוי כעפרא דגבי איסור שמבטלו ומפקירו בינו לבין עצמו דיי. אבל לגבי ממון בעינן ג' שיפקיר בפניהם בשילהי פר' אין בין המודר (דף מה) אין חוששין על החמץ שמא גררתו חולדה מבית לבית או ממקום למקום דאם כן מעיר לעיר מחצר לחצר אין לדבר סוף אבל אם ראה שגררו או נחסר לחמו צריך לבדוק כל הבית. ט' צבורי חמץ ואחד של מצה ובא עכבר ולקחו ואין אנו יודעין מאיזה צבור לקח צריך לבדוק כל הבית דדמי