הרוקח קטו

ישראל חדש אחד דברו והם הרגל לכך סמך לחדשי השנה דברו אל כל עדת בני ישראל לאמר שלשים יום קודם לפסח לעצרת ולחג. בפ"א דפסחים תניא שואלים הלכות הפסח קודם הפסח ל' יום שהרי משה עמד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני ירושלמי שואלין הלכות הפסח בפסח עצרת בעצרת וכו'. משמע במגילה בפ' בני העיר גבי ה' שקלים באחד באדר משמיעין על השקלים בא' בניסן להביא מתרומה חדשה ומש"ה אמר בפ"א דשבת כל מיני כותח יש למכור ל' יום קודם הפסח ומשום האי טעמא אמר בפ"א דפסחים אמר רב יהודה אמר רב היוצא בשיירא או המפרש לים קודם ל' יום אין לו לבער ומוקי רבא אם אין דעתו לחזור אין חייב לבער אבל דעתו לחזור אפי' מר"ה זקוק לבער הא בתוך ל' יום אפי' אין דעתו לחזור חייב לבער מאחר שדורשין וכן אמר רבא העושה ביתו אוצר קודם ל' אין זקוק לבער אם אין דעתו לפנותו אבל תוך ל' יום זקוק לבער

רמה מר"ח ניסן עד א"ח אין נופלין על פניהם לא ביום ולא בלילה וא"א צ"צ במנחה בשבת. ואין מתענין ואין מספידין כלל אע"ג דמשמ' בשילהי פ' סדר תעניות כיצד (דף יז) מריש ירחא דניסן די לא למיספד ומתמניא ביה די לא להתענאה וקיימא לן בפ"א דר"ה בטלה מגילת תענית מאי אל תטוש תורת אמך ובפ' אחרון במס' סופרים מפני מה אין מתענין בניסן מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן וי"ב נשיאים הקריבו קרבן לי"ב יום וכל אחד ואחד עושה י"ט ואין מתענין בו עד שיעבור ניסן והבכורות מתענין בערב הפסח והצנועין בשביל שיאכלו מצה לתיאבון

רמו עריבת בפרק אלו עוברין עריבת העבדנין שנתן לתוכה קמח תוך שלשה ימים חייב לבער אמר רבא אם נתן לתוכה עורות אין חייב לבער אמר רבא הלכה כר' נתן אפי' יום אחד ואפי' שעה אחת נראה בגדים ששורין בסובין לאחר כיבוסן מותר ללובשן בפסח דבטל חימוצן העריבה שלשין בה בצק צריך להסיר בכל מקום הבצק ואם היא מבוקע' אין לשין בה וקיימא לן בפ' ואלו עוברין בצק שבסדקי עריבה אפי' בשולי העריבה אם יש כזית חייב לבער ואם בדפנות העריבה אפי' פחות מכזית חייב לבער משום לא ימצא בבתיכם מיהו אפי' כל שהו חמץ אסור אע"פ שמשים העריבה בבית הגוי צריך להסיר הבצק וכן בכל הבית אם דבוק בהם חמץ צריך להסיר

רמז כותלי הבית במקום שמעמידין העריבה אם יש שם בצק צריך לגרד דאמר בירושלמי בפ' כל שעה רב אמר הטח ביתו בבצק חייב לבער בצק בסדקי הכלים או חמץ בין סלי נצרים ואין יכול להוציא ידבק טיט על הבצק כדאיתא בפ' ואלו עוברין גבי כופת שאור

רמח חמץ צונן כלים שנשתמש בהם חמץ בצונן יסיר הפירורין וידיחם במים צונן כמו תיבות כדאמר בפ' כל שעה (דף ל) כל הכלים שנשתמש בהן חמץ בצונן משתמש בהם מצה וכן הסלים ונפה וכברה וכוסות של כסף וזהב וכלי מתכות וכלי זכוכית וכלי עצם או של עצים שנשתמש בהן צונן מדיחן בצונן ומותרין כדאמרינן בפרק כל שעה

רמט מגעילין כלים שנשתמש בהם חמין כגון היורות והקומקמוסין ומחמי חמין מגעילין ברותחין כדאמר בשילהי מס' ע"ז הלוקח כלי תשמיש מן הגוי את שדרכו וכו'

רנ יורה היורה הגדולה מגעילה תחלה כן הורה רבינו יב"א ורבי' אברהם בן רבי' שמואל בשפיר"א וכן הורה אבא מורי רבי' יהודה ממגנצ' כל ימיו וכן פסק רבינו שלמה שצריך להגעיל תחלה היורה הגדולה ולשפוך המים המרותחין לחוץ ואח"כ באותה יורה שטיהר יותן בה מים וירתיחם ובעוד שהמים מרותחין ישקע בהן כל כליו שנשתמש בהן חמין בחמין ובלבד שיהו הכלים מודחין מתחלה ולא יטביל הכלי פעמים בתוכו פן יבלע גיעולן ויזהר שלא תניח היורה רתיחתה עד ישפכו המים חוצה וכן הורה