הרוקח קיד

ה' בשבת מפני שהוא נס. אין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ. ב' ימים של פורים אין אומרים למנצח ואין נופלין על פניהם לא בי"ד ולא בט"ו. במגנצא אומרים ויהי נועם במ"ש כשחל פורים באמצע השבת אבל אם חל באחד בשבת אין אומרים ויהי נועם אלא לאחר קריאת המגלה ואין אומרין צדקתך באותה שבת שחל פורים למחר כמו שאין אומרי' תחנונים בערב פורים בחול. כך אין אומרים צידוק הדין בשבת שהוא ערב פורים. בוורמשא אין מנהג לומר איש יהודי בקול רם בלילה אלא ביום ובמקומות אחרים נוהגין

רמא פרשת פרה אדומה. למה קורין פרה בשלישית לפי ששואלין בהל' הפסח קודם הפסח ל' יום להזכיר שיעשו הפסח בטהרה ירוש' ר' אבא בשם ר' חייא אין מפסיקין בין פורים לפרה ר' לוי אומר אין מפסיקין בין פרה לחדש וסימן לפרשיות בין הכוסות הללו אם ירצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה. והיא רחוקה בגימטריא פרה אדומה אמרות ה' אמרות טהורות מזוקקות שבעתים. פרשת פרה יש בה ז' פרות ז' הזיות וז' כהנים וז' טהורים ומפרישין ז' ימים ומזין ז' הזיות מז' פרות שנעשו. והיתה לבני ישראל למשמרת לפי שבעולם הזה מטמאין ומטהרין מפי כהן אבל לעתיד לבא אינו כן אלא הקב"ה עתיד לטהרם שנ' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם פרשה שלישית קורא המפטיר זאת חקת התורה פרה אדומה עד תטמא עד הערב ומפטיר ביחזקאל בית ישראל יושבים על אדמתם עד צאן אדם

רמב הלכות פרשת החדש. החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון יהי מארת ברקיע השמים אמר ר' יוחנן לא ברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד יהי מאורות מאר"ת כתיב בגימ' שמש אם כן למה נברא לבנה אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים. ואין מונין ללבנה אלא אם שקעה חמה והיו לאותות אלו שבתות כי אות היא ביני וביניכם ולמועדים אלו ימים טובים ולימים אלו ראשי חדשים ושנים אלו ראשי שנים אומות העולם מונין לחמה וישראל ללבנה. החדש הזה לכם עד שלא יצאו ממצרים הקב"ה יושב וחושב חשבונות ומעבר עבורים ומקדש את השנים ומחדש את החדשים כיון שיצאו ישראל ממצרים אמר להם החדש הזה לכם ר' ברכיה בשם ר' יוחנן נתעטף הקב"ה בטלית מצויצת והעמיד למשה מיכן ולאהרן מיכן וקרא למיכאל ולגבריאל ועשה אותם כשלוחי ב"ד ואמר להם כיצד ראיתם את הלבנה לפני החמה או לאחריה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאין נוטה וכמה היה רחב אמר להם כסדר הזה כך יהו בני מעברין את השנה למטה על ידי זקן ועל ידי עדים. למה אנו קורין החדש ועניין פסחים אמר הקב"ה לישראל הואיל ואתם מתעסקין בהן כאלו הקרבתם הקרבנות רב הונא אמר אין הגליות מתקבצין אלא בזכות משניות גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי מנחה טהורה וכי יש מנחה בבבל אלא אם אתם מתעסקין בהם כאילו אתם מקריבין כל הקרבנות. אומות העולם שלא קבלו את התורה שנתנה מתוך החשך וכו' אבל ישראל שקבלו התורה ועליך יזרח ה' והיה ה' לך לאור עולם

רמג רביעית קורא המפטיר בבא אל פרעה מן החדש הזה לכם עד תאכלו מצות ומפטיר ביחזקאל מן בראשון באחד לחדש עד ושמן הין לאיפה. מר"ח ניסן עד אסרו חג אין נופלין בתחנה. מתענין ג' ימים אחר הפסח. ושלשה ימים אחר סוכות

רמד הלכות פסח וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל בגי' דורשין בענין פסח ועצרת והחג היינו דתניא בשילהי מס' מגילה וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל משה תיקן להם לישראל שיהו שואלים ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח והל' עצרת בעצרת והל' החג בחג מעדי חסר ו' כנגד ו' מועדים דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש וגומר אלה הם מועדי אלה מועדי במועדם אלה מועדי וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל אע"פ שדורשין הלכות החג בחג יש לדרוש ל' יום לפני הרגל כדכתיב החדש הזה לכם דברו אל כל עדת בני