הרוקח קיג

אשר בקש לאבדי ברוך מרדכי היהודי ארורה זרש אשת מפחידי ברוכה חסתר בעדי. ביום מברך על מקרא מגילה ושעשה ניסים. כל הלילה כשר לקריאת מגילה עד עמוד השחר ומה שיש לו לקרא ביום כל היום כשר עד שקיעת החמה אמר ר' אדא דמן יפו עשרת בני המן ועשרת חייב למימרינהו בנשימה אחת דכולהו בהדי הדדי נפיק נשמתייהו. ואמרי' במס' מגילה (דף כא) בהלל ובמגילה אפי' עשרה קורין ועשרה מתרגמין כיון דחביב עליהן יהבי דעתייהו עליה כפרים ועיירות גדולות קורין בי"ד ומוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו וכן שושן הבירה. א"ר יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך וכל הנראה עמו עד מיל. קורין את, המגילה בין עומד בין יושב בתוספתא בירך לפניה ולא בירך לאחריה או לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא. מעשה בר' מאיר שקראה מיושב כיון שגמרה נתנה לאחר ובירך לאחריה. בפ' א' (דף ד) אין קורין את המגילה בשבת משום גזירה דרבה שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. אבל דורשים בפורים שחל להיות בשבת בעניינו של יום. אדר ואדר אין קורין אלא באדר הסמוך לניסן. פורים אין אסור בעשיית מלאכה ואם מנהג בעיר אסור ורב חזייה לההוא גברא דקא זרע כיתני ולטייה ולא צמח כיתניה. תני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שני מנות לאדם אחד ומתנות לאביונים שני מתנות לשני בני אדם ירושלמי סעדות ר"ח וסעדות פורים מאחרין ולא מקדימין מגבת פורים לפורים. אין מדקדקין במנות פורים אלא כל מי שהוא פושט ידו נותנים לו. אמר רבא מיחייב איניש לאיבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי פי' ירבה במשתה היין. וחייב לאכול ביום סעודת פורים דא' רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו. ימי משתה כתיב מלמד שאסור בתענית ושמחה מלמד שאסור בהספד ואמר בפסחים בפרק ואלו דברים (דף סח) מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כולה שתא בר מעצרתא ומעלי יומא דכיפורי ויומי דפוריא

רלח על הנסים חייב להזכיר על הניסים ערבית ושחרית ומנחה במודים ובנודה לך בברכת המזון בארבעה עשר באדר דקיימא לן כרב ששת בפרק במה מדליקין (דף כד) הקורא את המגילה פושטה כאיגרת

רסט תפלות בערבית לאחר סיום כל התפלה קורין את המגילה ומברך אחריה ויורד לפני התיבה ואומר ואתה קדוש וכל סדר קדושה ומה שאין אומרים ובא לציון גואל לפי שאין גאולה בלילה לשחרית מתפלל ומזכיר על הנסים וקדיש עד דאמירן בעלמא וקורין כהן לוי וישראל בפרשת ויהי בשלח מן ויבא עמלק עד מדר דר ואומר קדיש ומחזיר התורה וקורא המגילה ואומר תהלה לדוד ובא לציון וסדר קדושה וכל הקדיש במקום שיש ספק אם עירם מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אם לאו קורין בי"ד המגילה כהלכתה אבל בט"ו קורין אותה בלא ברכה ושמחים בזה ובזה ואין אומרים למנצח

רמ פורים במ"ש פורים שחל להיות במ"ש ואירע שום אבל קודם הפורים והאבל יושב בבית הכנסת בשבת במנחה כשיהיה שם לא יצא ישב שם וישמע כל התפלה והמגילה ולמחרת לא יצא מפתח ביתו אלא קורין לו המתפללין עמו או קורא בעצמו וכן אם יום פורים באמצעית השבוע אמרי' במועד קטן אבל אינו יוצא מפתח ביתו וקורא בביתו. וכשחל פורים במ"ש יתפלל בלחש ואומ' קדיש משלם ויהי נועם לאחר קריאת המגילה ואתה קדוש וסדר קדושה. ואם אירע נישואין בפורים יקראו בבית החתן והכלה שם בי' או יקרא לבדו כך ראיתי. מגילה נקראת בה' זמנים לכפרים המקדימין ליום הכניסה לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם בה' זמנים. כי במגילה כתיב ד' שמחה ומשתה וא' משתה ויום טוב לכך רמז בפרשת אמור אל הכהנים לאחר פרשת מועדות שמן זית זך רמז לחנוכה ואחריו ולקחת סולת ואפית רמז לפורים משתה ושמחה

תענית אסתר תענית אסתר אין לו סמך אך בשאילתות דרב אחאי בפרשת ויקרא וכשחל תענית אסתר להיות בשבת או בע"ש מקדימין ומתענין יום