הרוקח קיב

התכלת משמע כתבן על עור בהמה טהורה כשירה אעפ"י שלא עבדו לשמן אבל בגיטין בפ' הניזקין משמע דבעינן עיבוד לשמה גבי גוילין בפ"א דמגילה (דף ט') דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שירטוט כאמתה של תורה היא המזוזה ופסקי' במנחות ובמגיל' מזוזה צריכה שירטוט בין שיטה לשיטה וצריך לתופרה בגידין דאמר בפ' הקורא את המגילה למפרע (דף יט) מגילה נקרא ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת אם הטיל בה ג' חוטי גידים כשירה אמר רב נחמן ובלבד שיהו משולשין. היתה כתובה תרגום פסולה דתנן קראוה תרגום בכל לשון לא יצא ואוקמינ' אע"ג דכתוב תרגום. אין כותבין את המגילה שלא מן הכתב אלא יעתיקנה מן אחרת אמר רב יהודה אמר שמואל הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ומוקמינן בציבור אבל ביחיד מותר כגון ספרים שלהם העשוים כס"ת ונראה אם אין מגילה כשירה יקרא בחומש דדמי להא שמורישין לולביהן לבני בניהם אע"פ שיבש פסול אין שעת הדחק ראייה. הכל חייבין בקריאת מגילה כהנים לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים חללים נתינים וממזרים סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה חייבים ומוציאין את הרבים ידי חובתם טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין הרבים ידי חובתן אנדרוגינוס מוציא את מינו ואין מוציא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים אינם מוציאים אלא חייבין לשמוע בפ"א דמגילה (דף ד) אמר ריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס ירושלמי אמר בר קפרא צריך לקרותה בפני אנשים ונשים שאף הן היו בספק להשמיד להרג ולאבד ריב"ל הוה מכנש בייתיה וקרי קמיהון מיכן נהגו להביא קטנים וקטנות לקריאת מגילה אמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן מבטלין ובאין לשמוע מקרא מגילה. מיכן נהגו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה הכל כשירין לקרא את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן דאינן בני חיובא ותנן במס' ר"ה בפרק ראוהו ב"ד (דף כט) זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן בפ"א דמגילה (דף ה) אמר רב מגילה בזמנה קורין אותה אפילו ביחיד שלא בזמנה בעשרה ופסיק ר"ח ורבי תם דהכי הלכתא דהא אמר ר' יוחנן בפ"ב דמגילה הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא לא אמרו אלא בציבור מכלל דסבירא ליה שקורין אותה אפי' ביחיד אע"ג דרב חש להא דרב אשי דאמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בי' שמחזר אחר י' מיהו הלכה כרב דאפי' ביחיד ואדם שהולך בספינה או במדבר אם יכול למצוא מגילה יקח עמו ואם לאו קורא בי"א בי"ב בי"ג שהתינוקות קורין ולא יברך לפניה ולאחריה אם יש לו מגילה כי מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו הרי ה' זמנים וכן ה' פורים במגילה. הקורא את המגילה למפרע לא יצא. תנו רבנן השמיט בה הקורא פסוק אחד לא יאמר אקרא את כולה ואחזור ואקרא אותו פסוק אלא קורא מאותו פסוק ואילך וכן הנכנס לב"ה קורא מתחלתה ועד סופה קראה על פה לא יצא השמיט הסופר פסוק אחד קוראו על פה ויצא. היתה מטושטשת כולה אם רישומה ניכר כשירה אם לאו פסולה קרא סירוגין ומתנמנם בנתיים ולא שהה כדי לגמור את כולה יצא. מיהו מנהג שלא לנשם בין פסוק לפסוק לפי שנקרא איגרת וקיימא לן צריך שיקרא את כולה וצריך שתהא כתובה לפניו כולה בפ"א דמגילה (דף יד) א"ר יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בליל י"ד ולשנותה ביום י"ד בלילה מברך ברכת מגילה

רלז ברכת מגילה בא"י אמ"ה אקב"ו על מקרא מגילה בא"י אמ"ה שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בא"י א"מ העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. בלילה לאחר קריאתה במס' סופרים רב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו ולאחר קריאת המגילה אומר בא"י אלהינו מלך העולם האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשינו והנפרע לנו מצרינו. בא"י האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע. וכשיסיים הקהל אשר הניא יאמר להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך ארור המן