הרוקח קיא

ישראל לאחשורוש והמלך והמן ישבו לשתות כן במשתה היין נפל. יין בגי' ע' וכן מאיגרות המן י"ג בניסן עד כ"ו בסיון שנכתבו האיגרות של מרדכי ע' ימים. מן אמר אל הכהנים עד ספירת העומר ע' פסוקים ושם רמוז המן בסוף ג' ההין תיבות ממושבותיכם תהיינה והוא נתלה בקציר העומר כסדום שנהפכה ביום העומר לכך רמוז המן בסדום יין גם הלילה והמן נפל בליל שלישי במשתה וכן כתוב שם בלילה ההוא גם הלילה גם בלילה וכן רמוז ג' לילות ביעקב שאמר פן יבא והכני אם על בנים צפה שזרעו של עשו עתידים לומר טף ונשים ביום אחד לכך רמז ולן שם בלילה המן וילן שם בלילה ולן בלילה ההוא וכך המן ויקח מן הבא בידו מנחה רמז שהמן מצא למרדכי עוסק בהלכות מנחה ומראה בידו כדאיתא בפ"א דמגילה ולפי שבמעשה עשו רמוז המן לכך אף בערכין רמוזים יחד עשו בהתחלת התיבות והמן בסופי התיבות מבן עשרים שנה ומעלה והמן נתן כנגד הגדול שבערכין נ' שקלים שהם ב' מנים קטנים וק' מנים הם ככר כשתוסיף בו השתות נמצא ת"כ אלף נותנים י' אלפים ככר לכך נתלה על עץ נ' והחרימו השלל שרמוז בסופי התיבות כשדה החרם לכהן. יכרסמנה חזיר מיער ע' תלויה ומשם עד סוף המזמור נ' תיבות והעץ היה מן התיבה נ' אמה רחבה לכך במזמור בהיותו במערה המן "הוציאה "ממסגר "נפשי ונדרש בבראשית רבה על התיבה ורמז מפלת המן בברית בין הבתרים אשר עבר בין הגזרים האלה ואמר הגוי אשר יעבדו דן אנכי נ"ד פעמים המן במגילה דן כמנין מדי וכן ג' אזי בשיר המעלות שהם עולים כ"ד וכן באותו המזמור נ"ד תיבות וכן נ"ד אותיות בבני המן ואם תמנה י' וא"ת הם ל' אותיות הם פ"ד אותיות ובעל הנסים דפורים פ"ה תיבות וכן בפרשת ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון עד מלחמה ליי מדר דר ל"ז תיבות ומן אשר עשה לך עמלק עד לא מ"ז תיבות הרי פ"ד וחשוב קריאת הפסוקים במקום תיבה אחת הרי פ"ה וכן פ"ד אותיות מן פרשנדתא ועד ויזתא והמן נתלה עמהם חשוב כאחד הרי פ"ה תיבות בעל הנסים דפורים המן בגימטריא נ' אמה במגילה על העץ אשר הכין לו צ"ה פסוקים זהו ולו הכין כלי מות ולו הכין בגימ' זה היה המן כלי מות בגי' בכלי חמשים אמה זהו באיוב מפר מחשבות ערומים לכך בג' פסוקים סופן המן נמהרה' בצהרים' אביון מבני המן עד ו' ארוכה של ויזתא נ' אותיות שנתלו על עץ נ' אמה עם המן לכך נ' פעמים המן עד עשרת בני המן המן תיבות מן לא מות תמותון עד המן העץ לכך אמרו רבותי' המן העץ רמוז מן ויקרא ה' אלהים עד תשופנו עקב המן תיבות באותן ט' פסוקים ויבא עמלק קי"ט תיבות ובאותם עד אשר עשה לך עמלק מ"ז תיבות הרי קס"ו וכן קס"ו פסוק במגילת אסתר וכן קס"ו תיבות בהלל הגדול וכן במזמור שלפניו בהללויה וכתיב ויפרקנו מצרינו זה המן אין הצר שוה בנזק המלך צרינו אין הצר איש צר ואויב המן זהו עת עת צרה היא ליעקב בגימ' היה כל מרדכי ואסתר וממנה יושע בגימטריא ומהמן יושע ו' יושע בליל העומר המן העץ ימים מכ"ג בסיון שנכתבו אגרות מרדכי עד י"ד באדר לכך אמרו המן העץ רמז להמן שנתלה על העץ וסמך ויפרקנו מצרינו נותן לחם לכל בשר כי בפורים שפדאנו מאיש צר ימי משתה שאסור להתענות לכך כתב במזמור אילת השחר בגימ' זה מרדכי ואסתר הצילה מחרב נפשי המן ובאותו מזמור רמ"ח תיבות על שם אספר כל עצמותי ומסיי' יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה לעם נולד כי מדי כלו' במלכות מדי ופרס וכתוב למעלה יאכלו ענוי' וישבעו וכתיב אחריו ה' רועי לא אחסר על שם ימי המשתה וישבעו בגימ' ביום פורים לעם נולד כי עשה בגימט' הפור בגימט' מרדכי ואסתר לעם נולד בגימ' הנה זה יבאו ויגידו צדקתו בגימטריא קריאת מגילה

רלו מגילה צריכה שתהא כתובה בספר ובדיו ומשורטטת כס"ת וכמזוזה בין כל שינוי ושיטה דאמר בפ"ב הקורא את המגילה למפרע (דף יז) היתה כתובה בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו דאמר רבה כתיב הכא ותכתוב אסתר וכתיב ואני כותב על הספר בדיו. במס' מנחות בפ'