הרוקח קי

עשה לך עמלק בפה לא תשכח בלב. זכור להיות זוכרים אותם וקוראים אותם בכל שנה ושנה. זכור את אשר עשה לך את לרבות מה שחטא להקב"ה ששרף את התורה ואת בית המקדש והרג את ישראל. גערת גוים אבדת התחלתן אגג זה המן האגגי שיצא מעמלק. שמם מחית לעולם ועד התחלתן בגימ' עשו. תמחה את זכר עמלק מפני מה אמר משה ליהושע בחר לנו אנשים שהוא מבני בניה של רחל. ביוסף כתיב את האלהים אני ירא ובזה לא ירא אלהים לכך יבא יהושע שהיה ירא ויפרע מעמלק שלא ירא ועוד יוסף קטן בן זקונים ועשו קטן הנה קטון נתתיך יפול עמלק שיצא מעשו שנקרא קטן ביד יוסף קטן ויהושע יצא מיוסף ועוד עשו איבד בכורתו במעשיו הרעים ויוסף זכה לבכורה במעשיו הטובים. אף לעתיד לבא יפלו ביד יוסף והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו. ובפסיקתא קומי אורי שבוע שבן דוד בא כו' מביאין קורות של ברזל ונותין לו על צוארו וכו'. כי יד על כס יה כשפשט עמלק את ידו בירושלם שנקרא כסא ה' כל זמן שזרעו של עמלק קיים כל הפנים מכוסות זהו יד על כס כשימחה זרעו יתגלו הפנים ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך אין הכסא שלם ואין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק שנאמר האויב תמו חרבות לנצח ערים נתשת אבד זכרם המה. וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו. קרך בגימטרא סרס ויזנב בך מכת זנב לכן תמחה את זכר עמלק אמר ישראל רבון העולמים אתה אמרת לנו הוו זכורים זכר עמלק מה אנו לשעה אחת. אתה שאתה חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים לך לזכור אמר להם הקב"ה בני בזמן שאתם קוראים פרשת עמלק מעלה אני עליכם כאלו מחיתם שמו. ואף המן בקש להשמיד ולאבד אמרו ישראל זכור ה' לבני אדום את יום ירושלם אמר הקב"ה עשו שלכם ואני אעשה את שלי כי מחה אמחה את זכר. וישטום עשו בגימטריא עשו צוה לעמלק לכך נאמר והמית מאיש ועד אשה מעולל גלוי וידוע שעתיד המן לומ' מנער ועד זקן זהו ובבאה לפני המלך לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ישוב מחשבתו עם הספר איזו היא ספר כתוב זאת זכרון בספר כי מחה אמחה את זכר עמלק מחה אמחה בגימטריא זה המן אבל לימות המשיח לא יהיה שריד לבית עשו ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה

רלה הלכות פורים ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בס' ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים מיכן סמכו לכתוב המגילה בפ"א דמגילה (דף ט') כי אמרו כ"ו כתיבות כתובים במשנה תורה עד שמצאו סמך מיכן כתיבה כתוב זאת זכרון וכתיב ותכתוב אסתר המלכה וכתבו במגילה אותיות קטנות וגדולות ח' של חור כרפס גדולה ו' דויזתא ארוכה ת' ראשונה דותכתוב אסתר גדולה ש"ת דפרמשתא וז' דויזתא מאותיות קטנות תסיר ח' של חור שהיא גדולה שלבש ח' בגדי כהונה שאין חיור כמותן אבל ממעשה דמרדכי ואילך ה' אותיות משונות שתזו"ת בגי' כתב זאת זכרון לכך משונין בגודלן ובקרוין זכרון בגימ' זרעו מאותה שעה שאמר למשה כתב זאת זכרון עד שנה שנלקחה אסתר למלך אחשורוש מ' דמדבר תת"ן שהיו בארץ הרי תת"צ ונ"ב לא עבר איש ביהודה א' דדריוש מדאה ה' דכורש הפרסי ז' דאחשורוש כשלקח אסתר הם תתקנ"ד שנים בגימטריא ושים באזני יהושע כי מחה אמחה תתנק"ד כתב זאת זכרון בס' ושים בגימטריא ותכתב אסתר ומרדכי היהודי ב' יותר כנגד שניהם מחה אמחה בגימ' זה המן ואמרו רבותי' מניין להמן מן התורה המן העץ לכך כמו שיש ע' פסוקים מבראשית עד ואיבה אשית כן מן ויתלו שניהם על עץ עד ויתלו את המן ע' פסוקי' הנחש נתקלל ע"י העץ אף המן נתלה על העץ אשר הכין לו נחש גרם מיתה לע' אומות ולשונות וכן המן נהרג ע"י ע' אומות ומן שופטים ושוטרים עד זכור אשר עשה לך עמלק בין מצות עשה ובין מצות לא תעשה ע' מצות הם נחש גרם שאכלו מעץ הדעת חטה שבוקעת כ' אמה בארץ המן נתלה על נ' אמה נחש פתח באף והמן פתח באף. ולפי שהמן מתוך יין מכר את