הרוקח קט

לו שפה שלא יאמרו בתוך השפה הוא נותן מן השקלים ולא במנעל ולא בסנדל ולא בקמיע ולא בתפילין על שם והייתם נקיים מה' ומישראל. ירושלמי קווץ לא יתרום מפני החשד קווץ בעל שערות שלא יתן מעות בקווצותיו הגזברין מפשפשין בחלוקן בגופן בבגדיהם. בתוספתא נכנס לתרום את הלשכה מפשפשין בו בכניסה וביציאה ומדברין עמו משעה שנכנס עד שיצא לקיים מה שנ' והייתם נקיים וגו' אם שתק כשיעור ברכה אינו יכול להשיב ואם שתק יותר אמרי' גונב שקלים הוא ונותן לתוך פיו צריך אדם לנקות את עצמו מן הבריות כמו מן המקום ב"ה. מן התורה והייתם נקיים מה וגו'. מן הנביאים אל אלהים ה' אל אלהים ה' הוא יודע וישראל הוא יידע. ומן הכתובים ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם בפ' א' דבבא בתרא (דף ח) תנו רבנן גבאי צדקה אינן רשאין לפרוש זה מזה וכו'. מצא מעות לא יתנם לתוך כיסו כו'. תנו רבנן גבאי צדקה בזמן שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ולא לעצמן מעות של צדקה אין מונין אותן בב' אלא אחת אחת משום חשדא. תנו רבנן קופה של צדקה אין נגבית אלא בשנים שאין עושין שררות על הצבור פחות מב' תקחו את תרומתי כגון שכבר עשו קצבה אבל לא עשו נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה מפני שהוא כדיני ממונות. תנו רבנן אין מחשבין עם גבאי הצדקה ולא בהקדש עם הגזברין. אמר רב אשי לעולם אל ימנע אדם עצמו מליתן שלישית השקל שנאמר והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל אמר רבא שקולה כנגד כל המצות מדאמר והעמדנו עלינו מצות בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל את שקלו ומתכפר לו ועכשיו אומות העולם נוטלין אותו בזרוע אעפ"כ נחשב להם לצדקה ונוגשיך צדקה. הנותן פרוטה לעני' מתברך בו' ברכות הלא פרוש לרעב לחמך וכו' עד ויאמר הנני והמפייסו מתברך בי"א ברכות ותפק לרעב נפשך וכו'. בפ' א' דגיטין אם שלמים וכן רבים וגו' אם ראה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכן נגוזו ועבר המגזז מנכסיו ועשה מהן צדקה ניצול מדינה של גיהנם כדאיתא נמי בפ' א' דבבא בתרא (דף י') ובפ' בתרא דשבת (דף קח) מאי ועניתיך אפי' עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה לא אענך עוד תני רב יוסף אין מראין לו סימני עניות

בסי' ובסדר הפטרות אם חל ר"ח להיות ביום א' והיה לו לומר מחר חדש וכיון דקרינן למפטיר בפר' שקלים יש לו להפטיר ביהואש ולא למחר חדש. בפסיק' רבתי למה מתחילין לגבות מאדר עד ניסן כדי שלא לדחוק את ישראל היו מחזירין מר"ח אדר ונגבין בניסן זהו אורח ישרים סלולה היו נגבין חצי שקל שלוקחין בהם תמידים. למה זה יתנו ו' גרמיסין של כסף לפי שחטאו בו' שעות כי בשש משה באו שש הם חטאו במחצית היום לכך יתנו מחצית השקל כמה מחצית השקל י' מעין כדי שיתכפרו על י' דברות שעברו עליהם זה יתנו כל העובר מי גרם לפרש' שקלים העבירה של עגל. א"ר אבא בר כהנא בשם ר' לוי כיון שקבלו ישראל את התורה ירדו ק"כ ריבוא מלאכי השרת זוניאות ועטרות בידם ב' מהם נזדוגו לכל אחד ואחד מישראל אחד נותן עטרות ואחד חגרו זוניאות כיון שעשו אותו מעשה ירדו אותם המלאכים והעבירו אותם עטרות מראשיהם והתירו את הזוניאות מהם וינצלו בני ישראל אין כתיב כאן אלא ויתנצלו בעל כרחם שלא בטובתם עדים ואעדך עדי (יחזקאל מ) ונאמר לו לך רד מגדולתך ו וכשטחן העגל ולמד סניגוריא על ישראל וישב בנקרת הצור והגין עליו הקב"ה. ידו מפני מלאכי זעף ומשם נטל משה קרני הוד וקרנים מידו אמר כשהם שזקפתי ראשך כך אזקוף ראש בני כי תשא ראש בני ישראל

רלד פרשת זכור למה קורין פר' זכור לפני פורים להקדים זכירה לעשייה דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים ותניא זכור יכול בלב ולא בפה כשהוא אומר לא תשכח שכחת הלב הוא אמור הא מה אני מקיים זכור הוי אומר בפה. זכור את אשר עשה לך עמלק אחר פר' שקלים לפי שהקדמנו שקלינו לשקלי המן. זכור את אשר