הרוקח קח

בשר להשתחות לפני אמר ה'

רל ירושלמי בפרק אין עומדין ספק הזכיר של ר"ח ספק לא הזכיר. מחזירין אותו לעבודה טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בערבית אינו חוזר ודווקא בר"ח דאיכא טעמא דאין מקדשין את החדש בלילה. אבל בשאר ימים טובים כגון פסח שבועות וסוכות שאנו אומרים בחולו של מועד יעלה ויבא אם לא הזכיר בתפלת ערבית יש לו לחזור דאין לומר שם קידוש החודש. אבל אם טעה בברכת המזון של ר"ח או בשל חנוכה אין מחזירין אותו כדאמרינן בפ' ג' שאכלו דהא מצי למיפטר נפשיה דלא יאכל אבל בשבתות וימים טובים דלא מצי מיפטר נפשיה שלא יאכל ודאי מחזירין אותו. ואם שכח בשבת ולא אמר רצה והחליצנו מחזירין דלא סגי דלא אכל. ראיתי את רבי שלא קרא הלל דר"ח עם הציבור וקרא מעצמו מיושב בשעת קריאת התורה

רלא הלכות ארבע פרשיות

במסכת מגלה (דף כט) ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים כי תשא ומפטירין ביהוידע אמר ר' יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין באחד מעניינו של יום ואין אומר קדיש ואחד קורא בר"ח ואומר קדיש המפטיר בכי תשא ומפטיר בן שבע שנים יהואש במלכו. חל להיות באתה תצוה אמר אביי קרו שיתא עד ועשית וחד קרי מכי תשא ועד ועשית חל להיות בכי תשא עצמה אמר אביי קרו שיתא מכי תשא עד ויקהל וחד תני וקרי מכי תשא עד ועשית ותניא נמי הכי חל להיות באמצע שבת מקדימין לשעבר. איתמר ר"ח אדר שחל להיות באמצע שבת קיימא לן כרב דמקדימין בשנייה זכור בשלישית פרה אדומה חיזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה כשבא ניסן באמצע השבת אבל כשבא ניסן בשבת אז סמוכה לראש חדש ניסן. ברביעית החדש הזה. תנו רבנן ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטיר ביהוידע בשנייה זכור ומפטיר פקדתי בשלישית פרה אדומה ומפטיר וזרקתי עליכם מים. ברביעית החדש הזה ומפטיר בראשון באחד לחדש. בה' חוזרין לסדר פרשיות

רלב סימן ר"ח אדר הסמוך לניסן לעולם בא בזבד"ו: וסימן הפסקות זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו אבל בבד"ו מקדמינן. למה קורין בר"ח אדר פרשת שקלים משום דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים מנא הני מילי אמר רבי טבי א"ר יאשיה דאמר קרא זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה. אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה וכיון שבניסן בעי לאקרובי מקדמינן וקרינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש

רלג פרשת שקלים באחד באדר משמיעין על השקלים כדי שיביאו שקלי' בעונתו ומייתי בשילהי מסכת מגילה בג' פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרוס הפסח בפרוס עצרת בפרוס החג ואמרי' במסכת מגילה (דף יג) גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן כו' לפיכך הקדים שקליהם לשקליו ממשכנין לוים וישר' וגרים ועבדים משוחררין אבל לא נשים דכתיב ונתנו איש כופר נפשו ולא אשה ולא עבדים ולא קטנים. קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו אינו פוסק בשביל לחנכו במצות הא לתובעו כשהביא ב' שערות. נשים ועבדים וקטנים אם שקלו מידן מקבלין. אם הביא ב' שערות תובעין אבל לא ממשכנין מאחר שאינו בן עשרים. הנשקל על ידי העבד או על יד האשה או על יד קטן פטור מן הקלבון וכן על יד עני או על יד שכנו ועל יד בן עירו: בעזרא כתיב והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל לשנה מיכן שאדם חייב באחריות שקליו ג' פעמים בשנה שאם לא נתן בפרוס הפסח יתננו בפרוס העצרת ואם לא נתנו בפרוס העצרת יתננו בפרוס החג ושוב אין הנתינה מצוה מן המובחר. וכנגד ג' מועדים התקינו לתרום בג' קופות כל אחד מחזיק ג' סאין וג' הפרשות בג' זמנים הללו בג' קופות תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אב"ג. ביומא אמר ר' יוסי למה כהן גדול אינו נכנס בחלוק שיש