הרוקח קז

ומה שכר הוא נותן להן לעולם הבא שהן עתידות להתחדש בר"ח תתחדשי כנשר נעורייכי וכשהחדש ב' ימים לא יעשו מלאכה ב' ימים אבל לאנשים מותר במלאכה כדאמרינן בפ' ג' דמגילה (דף כב) ושאין בה בטול מלאכה לעם כגון ראש חדש אינו אסור בעשיית מלאכה והא דאמר במס' ר"ה בפ' אם אינן מכירין (דף כג) משום בטול מלאכה לעם ב' ימים פי' אם נעבר מלא ולא חסר שאין לך ר"ה שאין מתבטלין בו בני הגולה ממלאכה ב' ימים יום ל' ויום ל"א שמא עיברו ב"ד את החדש. ר"ח אסור בהספד ובתעניות כדאמרי' בשילהי מ"ק (דף כט) אותו היום מתה אמו של בן זזא והספידה רבן גמליאל הספד גדול לא מפני שראויה לכך אלא שידעו כל העם שלא קידשו ב"ד את החדש. ובפ' א' דראש השנה (ד' יט) ותיפוק לי' דהוה ליה יום של אחר ר"ח דאסור בהספד ובתענית ובפ' א' דשבועות ובפסחים בפ' כיצד צולין ר"ח דאקרי מועד ירושלמי בכל מתענין חוץ משבתות וי"ט ור"ח וחולו של מועד והא דאמר בפרק ג' שאכלו ר"ח אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל פירוש אי בעי אכיל שיתחייב זימון אבל פירות ובשר יאכל. ובמועד קטן בפ' ואלו מגלחין (דף כח) בראשי חדשים ובחנוכה ובפורים לא מקוננות דנמי איקרי מועד ומצוה לאכול ר"ח כמו מועד דאיתקש בתורה וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ובנביאים והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וכתיב מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת. וכתיב והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה וכתיב בשאול גם תמול גם היום אל הלחם והשיבו יהונתן כי זבח משפחה לנו וכתיב ויהי בחדש השני ב' ימים היה החדש ומצינו בסנהדרין בפ' בן סורר אכל בעיבור החדש אינו בן סורר ומורה. ירושלמי אמר ר' יוחנן לוין ברבית לחבורת מצוה וקידוש החדש. בפסיקתא דסוכות תני מר"ה נקצצין מזונותיו של אדם חוץ ממה שמוציא בימים טובים ובשבתות ובראשי חדשים ובחולו של מועד ומה שהתינוקות מוליכות לבית רבן אם פיחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו. ובריש פסיקתא רבתי ראשי חדשים שקולין כמועדות דכתיב ובמועדיכם ובראשי חדשיכם בסנהדרין בפ' היו בודקין (דף מב) אמר ר' אחא בר חנינא אמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתי' הכא החדש הזה וכתיב התם זה אני ואנוהו. תנא רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחדש דיים. אמר אביי הילכך צריך לומר מעומד ומברכין על החדש עד שתתמלא פגימתו אמרי נהרדעי עד י"ו ימים. ירושלמי עד שתראה כחצי המטה פי' כחצי עוגה

רכט מאי מברך אמר רב יהודה ברוך אתה ה' אלהינו מ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשו' רצון קונם פועל אמת שפעולתו אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר שם יוצרם על שם כבוד מלכותו. ב"א ה' מחדש חדשים ואומר סימן טוב תיהוי לישראל ברוך בוראך ברוך יוצרך ברוך מחדשך ורוקד ג' רקידו' כנגדה ואומר ג' פעמים כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך כך אם ירקדו אחרים עלי לא יגעו בי תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן עד יעבור עמך ה' עד יעבר עם זו קנית. קנית זו עם יעבור עד ה' עמך יעבור עד כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול אמן אמן אמן סלה הללויה ואומר לחבירו ג' פעמים שלום עליך וילך לביתו בלב טוב. בשלהי פ' בכל מערבין או' זמן בר"ה ויוה"כ משמע אבל לא בשבתות ובראשי חדשים. ירושלמי דערבי פסחים תני כל מה שכתוב בו מקרא קדש צריך להזכיר בו זמן במדרש בכל ראשי חדשים נשמתן של צדיקים עומדים על קבריהם ומרננים על משכבותן והיה מדי חדש בחדשו כו' יבא כל בשר להשתחות. ובריש פסיק' רבתי אמר ר' לוי עתידה ירושלם להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם. והיאך באים שם בכל שבת ובראשי חדשים להשתחוות אלא העבים טוענין אותם לירושלם בבקר ומתפללין שם מי אלה כטב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם זהו במנחה זהו והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל