הרוקח קו

חדש עשירי. ומסיק רב פפא בזמן דיש שלום יהיו לששון ולשמחה בזמן דאיכא שמדא צום אין שמד ואין שלום רצו מתענין לא רצו אין מתענין ועתה מתענין ואל תטוש תורת אמך. אע"ג דאמרי' בפ' בת' דמגילה (דף לא) בתעניות ברכות וקללות במסכת סופרים וכן פסק רב יהודאי גאון בבשר על גבי גחלים בעצירת גשמים קורין ברכות וקללות אבל בתעניות אחרות קורין ויחל משה ומפטירין במנחה דרשו. וקיימא לן בפ' א' דתענית (דף יג) יחיד מתפלל עננו בשומע תפלה וש"ץ בין גואל לרופא. שכח ולא התפלל אין מחזירין אותו כדאמרינן בפ' במה מדליקין (דף כד)

רכח הלכות ר"ח וסדר תפלותיו וברכותיו. החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה בגימ' כמו תש"עה ועשרים יום ומח"צה ותשצ"ג חלקי"ם לכם ראש חדשים. ראשון הוא לכם לחדשי השנה בגימ' חדש האחד כ"ט יום ומחצה ושתי ידות שעה וצ"ג חלקים חודש במילוי ח' ו' ד' ש' בגימ' כ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים. בליל ר"ח אין נופלין על פניהם וכל היום עד יום השכמת לאחר החדש דאמרי' בבבא מציע' בשלהי פ' הזהב (דף נט) גבי מעשה דר' אליעזר שבירכוהו אימא שלום דביתהו דר' אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי מההוא מעשה ואילך לא שבקה ליה לר' אליעזר למיפל על אפיה. יומא חד ריש ירחא הוא ואיחלף ליה בין מלא וחסר. אתאי אשכחיה דנפל אאפיה אמרה ליה קום קטלתיה לאחי הרי משמע שאין נופלין בר"ח. וצריך להתפלל יעלה ויבא כדאמר בפ' במה מדליקין (דף כד) ימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ר"ח וחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע בעבודה. ואם לא אמר מחזירין אותו ואין בהן קדושה על הכוס. ויש בהן הזכרה בברכת המזון ואע"ג דאמרינן ערבית מחזירין אמרי' בשלהי פ' תפלת השחר אמר רב ענן אמר רב טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אין מחזירין אותו. לפי שאין ב"ד מקדשין את החדש בלילה אלא ביום. ומסיק לא שנא מלא לא שנא חסר אלא שחרית ומנחה. אמרי' בפ' במה מדליקין ובברכות פ' שלשה שאכלו (דף כד) לא הזכיר של ר"ח בתפלה מחזירין אותו אי נמי שומע כל התפלה משליח ציבור שמוציא את הכל. כדאמרי' בשלהי מס' ר"ה (דף לד) אבל ש"ץ שטעה אין מחזירין אותו כדתניא בפ' תפלת השחר (דף ל) בשחרית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרו במנחה אמר ר' יוחנן בציבור שנו אבל ביחיד חוזר. א"ר תנחום אמר ר' יהושע בן לוי טעה ולא הזכיר של ר"ח ונזכר בהודאה חוזר לעבודה. ואמרי' בפ' ג' שאכלו (דף כט) טעה בר"ח בברכת המזון אין מחזירין אותו טעה ולא הזכיר ר"ח אומר ב"א ה' אלדינו מ"ה אשר נתן לעמו ישראל ראשי חדשים לזכרון אם לא פתח הטוב והמטיב. אבל אם פתח הטוב והמטיב חוזר לראש, אבל בתחילת פסיקת' רבתי שכח ולא הזכיר של ר"ח ומשגמר ברכת המזון נזכר מיד עד שלא הסיח דעתו מן הברכות אינו צריך לחזור לתחילה אלא אומרה לאותה ברכה קטנה בסוף ב"א ה' אלדינו מ"ה אשר נתן ראשי חדשים לישראל עמו ב"א ה' מקדש ישראל וראשי חדשים. קורין ההלל בדילוג כדאמרי' בתענית בפ' בג' פרקים (דף כח) אמר רבא הלל בריש ירחא לאו דאורייתא. רב איקלע לבבל חזנהו דקא קרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסקינהו שמעינהו דקא מדלגו ואזלו אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם, יחיד לא יתחיל אם התחיל גומר. בברכות בפר' הרואה ימים שאין היחיד גומר את ההלל לא פסקינן אפי' משום ברכה כמו במגילה ובקריאת שמע. בפ' הקורא המגילה עומד (דף כד) בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ד' אין פוחתין מהן ואין מוסיפי' עליהן ואין אומר יענך ומתפללין מוסף. ר"ח שחל להיות בשבת מוציאין ב' ספרי תורות אחד בעניינו של יום. והמפטיר קורא וביום השבת ובראשי חדשיכם ומפטיר בהשמי' כסאי ואם היה נשואין בר"ח מפטיר בהשמים כסאי ולא שוש אשיש אבל ר"ח שחל להיות ביום א' בשבת מפטיר ויאמר לו יונתן נשים אין עושות מלאכה בר"ח כדאמרי' בפרקא דרבי אליעזר בפ' מ"ד לפי שלא רצו הנשים ליתן נזמיהן לבעליהן לכך נתן להן שכרן הקב"ה בעולם הזה שהן משמרות ר"ח