ריטב"א על יומא מה:

עכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עכולי קטורת. פירשו בתוספות דדוקא עכולי קטורת שאינו על מזבח החיצון כעולה. אבל עכולי קומץ ולבונה ומנחת כהנים ומנחת נסכים שכולן על מזבח החיצון צריך להחזיר עכולן ולא אימעוט מהעולה:

אש מחתה ומנורה מנין. פי׳ אש שחותה ביום הכפורים לצורך הקטורת שלפני לפנים ואש שנוטל להדליק בו נרות של מנורה בכל יום ויום:

נאמר אש בקטורת. פי׳ רש״י ז״ל מדכתיב יקטירנה ואין הקטרה בלא אש:

אש תמיד שאמרתי לך. פי׳ דגבי נרות כתיב להעלות נר תמיד והיינו דקאמ׳ הכא אש שנאמר בו תמיד דהיינו אש של נרות לא תהא מוקדת אלא מראשו של מזבח החיצון:

מה להלן בסמוך לו אף כאן בסמוך לו. וא״ת אש מנורה תוכיח שאינו מן הסמוך לו י״ל דההוא אש דמנורה אינו אש גמור שאינו צריך לי אלא לשלהבת ולהכי לא ילפינן מיניה. כן תירצו בתוספות:

איזהו דבר שמקצתו לפני ה׳ ואין כולו לפני ה'. פי׳ דכיון דכתב רחמנא מעל המזבח מלפני ה׳ משמע שיהא מקום במזבח שאינו לפני ה'. וא״כ אין זה מזבח הפנימי העומד בהיכל אלא מזבח החיצון שאין כולו עומד לפני ההיכל. ואיצטריך למכתב מעל המזבח וכו׳ הוה אמי׳ מאי מזבח מזבח הפנימי פירוש מפני שהוא סמוך לו ומשום דרשא דלעיל: