ריטב"א על יבמות צז:

מתניתי' הגיורת שנתגיירו בניה עמה פי' והיתה הורתן ולידתן שלא בקדושה כדדייק לישנא וכדמשמע נמי מסיפא וכל כה"ג גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואפי' קורב' דאם לית להו וכ"ש קורבה דאב. וכשלידתן בקדושה ואין הורתן בקדושה יש להם שאר אם אבל אין להם שאר האב וזרעו של אב שנזרע שלא בקדושה רחמנא אפקריה וכמאן דליתיה דמי וכשהורתן בקדושה יש להם אפי' שאר האב והם כישראלי' גמורי' מן התורה וזה כלל גדול לכל השמועות והכי איתא במתני' דאתי' תאומי' דלקמן הילכך רישא דקתני הגיורת שנתגיירו בניה עמה שהיתה הורתן ולידתן שלא בקדושה אפי' שאר האם לית להו ופשיטא דלא שייך בהו יבום וחליצה דתליא באחים מן האב והא דקתני לא חולצין ולא מתיבמין בגמרא איפליגו בה (אם) איכא מ"ד דהק"ל דליתנהו בתורת ייבום כלל ואפי' מדרבנן ואי בעי למנסב נשי דהדדי לאחר מיתה נסבי ואעפ"י שהיו לה בנים דלאו אשת אח היא כלל ואיכ' מ"ד דמדרבנן אשמועי' שאסורי' לייב' ולא מדאורית' אלא מדרבנן משום גזירה וכדבעי' לפרושי בגמ':

ואפילו היתה הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והורתו ולידתו של שני בקדושה פי' אסורים ליבם ואין בהם חליצה ויבום שהרי אינו אחיו מן האב כי הראשון שהיתה הורתה שלא בקדושה רחמנא אפקריה לזרעיה ואין חליצה וייבום אלא באחיו מן האב הילכך אסורי' ביבו' מן התורה דהא כיון דלידתן בקדוש' אחיו מן האם הם והויא לה אשתו של כל א' מהם לגבי חברי' אשת אח שלא במקום מצוה ובגמ' מפ' מאי אפי':

גמרא בני יודא אמתא אשתחרור פי' והיתה הורתן ולידתן שלא בקדוש' כדמוכח לישנא שאלו היתה לידתן בקדוש' דכ"ע אסורי' בנשים דהדדי אפילו לאחר מיתה ומדאורייתא דהא אחים מן האם נינהו אבל השת' שאפי' לדתן שלא בקדוש' כקטן שנולד דמי ומדאוריית' לית להו שום אחוה ושום קורבה:

שרא להו רב אחא בר יעקב למנסב נשי דהדדי פי' אפי' נשים דנסיב בגיירותן שרא להו לאחר מית' כיון דלית להו קורבה דאוריתא לית לן למסרינהו מדרבנן וכדמפרש ואזיל. ורב ששת פליג ואסור מדרבנן ודכ"ע נשי דנסוב בעכו"מתן שלא ידעום לאחר גיירו' בתור' קדושי' שרו אהדדי וזה הכלל יהיה בידך כי איסור קירבה בגרים הוא מפני א' מג' דרכי' הא' מדאורית' כשלידתן בקדושה דאית להו שאר האם מיהת וכן צ"ל כשהורתן בקדושה שיש להם שאר האב והשני דרכים מדרבנן באחת מטעם שלא יאמרו באנו מקדוש' חמורה לקדוש' קלה כדאית' בפ' כיצד ולקמן בדוכתי אחריני וזה נאמ' בכל איסורי ערוה שיש להם בעודן עכו"מז ממה שאסר הכתוב לבני נח כמפורש בסנהדרין בפ"ד מתות (דף נ"ז) דאלו במה שלא נאסר להם מן התורה אלא שהוא מחוקותיהם אינו חשיב אפילו קדושה קלה ואין חוששין לו כלל וכן קבלתי מרבותי ז"ל וכן דעתי נוטה ונפקא מינה לעכו"מז שנתגייר. והדרך הג' כי לפעמים אנו אוסרי' אותו אפילו במה שהיה מותר להם בעכו"מתן מן התורה משום שהוא אסור אלינו לגר גמור כדי שלא יבא לטעות ולמסרך ולהתחלף הם או אחרי' וכדאמרי' הכא בסוגיי' לקמן ואולי בנשי' שנשאו בעכו"מתן ליכא חדא מהני דאינהו לית להו ערוה משום אישות אלא אשת אב אליבא דר"ע דדריש על כן יעזוב איש את אביו זו אשת אביו והא דמרבי' להו מדכתי' איש איש אל כל שאר בשרו שהעכומ"ז מוזהרי' בעריות אינו אלא לענין עריו' של שאר או לענין שאסורי' בנערה מאורסה שלנו ובכנוס' לחופה ולא נבעלה מש"כ לדידהו שאין להן איסור אלא בבעולת בעל אבל שום איסור אחר דמחמת אישות לית להו דהא אחות אשה שריא להו ראיה לדבר מיעקב שנשא שתי אחיות וכן מותר בכלתו כדמוכח מיהודה שבא על תמר ואמר צדקה ממנו ולא מצינן שהותר להם איסור ערוה משום מצות יבום ואפי' תאמר כי דרך יבום עשה כן יהודה וכיון דלית להו בעכו"מתן איסו' אשת אח אין לנו לאסור עליהם לאחר גיירותן אשת אח מטעם שלא יאמרו באנו לקדוש' קלה מקדושה חמורה ואי משום שהיתה עליו אסורה בעכומ"ז מדין אשת חבירו כשנכנס' לחופה ונבעלה הנהו נשואי' כבר פקעו בעכו"מתן וכ"ע ידעי דלא חשיבי כלום ואפי' מחיים וכ"ש לאחר מית' דאפי' נשואין גמורין שלנו פקעי ואי משום גזירה שלא יבואו לטעות באשת אח דעלמ' ליכא דלכ"ע כיון שלידתן שלא בקדושה לית להו אחוה וכגר שנתגיי' דמו ולא טעו בהו הילכך כי פליגי הכא בנשי דנסיב בגיירתן ואלו מחיים אסורה היא מן התורה מדין אשת איש כיון שנשאת בגירות וקדושיו קדושי' מן התורה אבל לאחר מיתה הוא דשרא רב אחא דפקע איסור אשת אח הא מדאורית' כקטן שנולד דמי הואיל ולדתן שלא בקדושה ואי מפני שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה הא בעכו"מתן לית להו איסור אשת אח כדאמרן ובגזירה דטעות' ואיחלופי הוא דפליגי כדמפרש ואזיל. דרב אחא סבר דלא טעו בהא ורב ששת חייש דילמא טעו ומסרכי בהו כדמפרש ואזיל:

כי פליגי מן האם ומן האב פי' שנקראי' אחים פעמים על שם אביה' פעמים על שם אמם רב אחא סבר דשרו דעל הרוב בני פלניא מקרו וכ"ע ידעי שאין אבות להם ולא טעו בהם ורב ששת סבר דכיון דלפעמי' קרו להו בני פלנית' נראי' כאחים מן האם וסבורים העולם כי שאר האם שלהם שאר הוא וקיים הוא בהם לעולם ואי שריית בהו אתי למיטעי אינהו ואחריני באחים מן האם:

א"ד פליג רב אחא בר יעקב למשרי אפי' באחיו מן האם פי' ולהוסיף בא האי לישנא בתרייתא דה"ה דפליגי במן האם בלחוד ואסר בה רב ששת. מ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וק"ל מאי קאמ' וכי עד השתא לא ידעי ה"ט וי"ל דלישנא קלילא נקטי והכי קאמרי' הכל יודעי' דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולא טעו בהו כלל בענין זה דאיסור אשת אח דאלו במילי אחריני הוא ודאי גזרי' דאתו איהו גופיה וטעו בה כגון ההיא דאמ' לקמן גבי נשא אשה ובת' וגבי חמותו אבל בהא דחשש' הוא דטעו שאר אינשי למישרי בישראל דכות' קאמ' רב אחא דליכא למיחש ופוסק רב אלפס ז"ל הלכת' כרב ששת לחומר' ומשום דרב משמע דקאי כוותי' מדקא מתמה ואמ' והא רב ששת אסר אבל מ"ה ז"ל הסכים לדברי הפוסקי' הלכה כרב אחא לקול' כיון דאיסו' דרבנן הוא ועביד בה עובדא וראמי אנפשיה לומר רב ששת אסר ואנא שרינא מכלל דקים ליה שפיר בשריותא דיליה או מגמרא או משום טעמ' דמסתבר דאית לה וכנ"ע:

תנן הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין פי' ומילת' פסיקת' קתני אפי' בנשים שנשאו בגיירותן ולא עוד אלא שלא נצרכה אלא לזו דאלו לנשים שנשאו בעכו"מתן פשיט':

מ"ט לאו משו' דאסורי' פי' דה"ק אינם רשאין ליבם דאלו שפטורי' מלייבם פשיטא אלא ודאי איסור' אתא לאשמועי' דמדרבנן מיהא אסירי בנישואי דאהדדי אפי' לאחר מיתה ופרקי' לא שאינן בתורת יבום וחליצה ושריא לעלמא. ואינהו נמי שרו בה פי' דתנא פטורין מחליצה לאשמועי' דלא חשיבא שום אחוה ואפילו מדרבנן דאפי' אינהו נמי שרו בה כאלו הם נכרים גמורים דהא קתני סיפא ואפי' אא"ב אסירא היינו דקתני אפי' דאע"ג וכו' דכשתי אמהות דמי א"ה אסירי וכו' ק"ל מאי קאמ' דבהא שייך אפי' לרבות' דאיסור' אדרבה וזה פשוט יות' לאיסור שהוא אסור מן התורה דאחים מן האם הם גמורי' וי"ל דהיינו מאי דקא מפרש כי לפי מראות בני אדם וטעות' שייך אפי' כי לעולם נרא' שכיוצא באלו שלא היתה הורתם שוה היתה כשתי אמהות טפי מהורתם ולידתם שלא בקדושה:

א"א שרי מאי אפי' פרש"י ז"ל דלמאי דקתני ולא מייבי' למשריי' לעלמא אין בו שום רבות' בזו מפני שהיו אחים מן האב דייבו' באחים מהאב תלי'. וי"מ עוד לדבריך דאמרת דרישא עיקר שריותא דידהו דשרו אתא לאשמועי' והוא עיקר חדושו של תנא א"כ היכי שייך בה בסיפא אפילו דהא בסיפא לד"ה אסור' היא להם מן התורה. ופרקי' דסיפ' לא אתי' אלא משום שריות' דעלמא דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה כאחים גמורים מן האב אפ"ה שריא לשוק בלא שום חליצ' ויבו'

א"ד הנ"מ וכו' אא"א אסירי מאי אפי' פי' אדרבא כ"ש דפשיטא טפי שהם אסורי' דהא אחים מן האם הם דבר תורה:

ת"ש ב' אחי' תאומי' גרים פי' והורתן ולידתן הית' שלא בקדוש' כדמוכח מסיפא וכן משוחררי' לא חולצים ולא מייבמי' פירוש ואפילו בנשי' שנשאו בגיירותן וכולה פשיטא הוא עם מה שכתבנו לעיל:

הא איסורא איכא פי' מדרבנן מיהת וקשה לרב אחא דשרי [בין ללישנא קמא] בין ללישנא בתרא דהכא כיון דתאומי' הוו אחי' מן האב ומן האם נינהו אבל לרב ששת אתי' שפיר ואפי' ללישנא בתרא דאיהו לעולם אסר אפי' באחים מן האב כדכתי' לעיל: