ריטב"א על יבמות צז.
Ritva on Yevamos 97a (Ritva on Yevamot 97a) · ריטב"א על יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →דרך לקוחין אסרה תורה פי' וליכא למימר דלקוחין על בתריתא בלחוד קאי ושיהא אסור לישא על המפותה דאי אמרת לישא דוקא אסור ולאנוס מותר הא לא מסתברא ואי אמרת דאפי' לישא אסור וה"ה לאנוס כיון דאסירא ליה לא שייכא ביה לקוחין דאין קדושי' תופסין בה אלא ע"כ הני לקוחין על קמייתא קאי שאם עשה לקוחין בראשונה קרובותיה אסורות עליו ואפי' באונסי' והא דתנן שהנטען מן האשה פנוייה וכו' מדרבנן וטעמא דמילתא שאם הוא נושא קרובותי' הדרא הפנויה ונאסרה עליו בנשואי קרובות ודילמא רגילה גביה ועבי' איסורא דאוריתא והיינו דלא אסרי' עליה קרובותיה אלא בנשואין או קדושי' אבל כל דליכא קדושין שריא ואפי' בפלגש כמאן דשרי פלגש דעלמא ונראי' דברים דדוקא נקט אמה ובתה ואחות דהני רגילי גבה מש"כ בשאר קרובותיה ועכ"ז ראוי להחמיר ולאסור עליו שישא א' מן הקרובות האוסרות אותה בנשאיהן מ"ט דר' יהודה פרשנוה בפ"ק בס"ד:
תיפוק ליה משום יבמה לשוק פירוש דאיכא לאו נמי דאי ליכא אלא עשה הוה לן למימר לעבור עליו בשני לאוין ועשה וכיון דסוגיין על מימרא דרב שמעי' לכאורה כדברי ר"ת ז"ל דאפי' לרב איכא לאו ביבמ' כדפי' לעיל ואי לאחר מיתה פי' שמת אביו ליכא לאו ביבמ' ואיכא עליה לאו דדודתו ולאו דכנף הראוי לאביו: