ריטב"א על ראש השנה כד:

כדתניא טבעת וכו'. פי׳ הא ודאי בחותם שאסור בעשיה בלי הנחה ושאסור בהנחה בלי עשיה משום שכיוצא בו נעבד כגון צורת אדם לד״ה א״נ צורת חמה ולבנה למאן דסבר מדרבנן דבולטין אסורין לעשותן ושוקעין מותרין וכרסבר ר״ת ז״ל דאלו צורת דרקון וכיוצא בו לא מצינו בו איסור עשיה אלא איסור הנחה משום חשדא וכדאמרינן התם וצורת דרקון בעשיה מי אסור אלא ודאי כדאמרן וכבר פי׳ כל דינין אלו במקומן:

אנדרטא. פי׳ צלם מלכים העשוי לכבוד:

איבעית אימא דפרקים הוה. פי׳ לתירוצא קמא קאי דלעולם ר״ג הוא עצמו עשה וכיון דפרקים הוה שרי שהרי אינו דמות חמה ולבנה ומינה נמי דליכא משום חשדא דלעבדה לא עבדי לה לפרקים וי״ל דהאי (פרכא) [אפרכא] דחשדא קאי אבל בעשיה אפי׳ דפרקים אסור ואכתי קיימינן כפי׳ קמא דאחרים עשו לו ולא נהירא מדהדר אמרינן איבעית אימא להתלמד עבד וההיא ודאי למשרי אף בעשיה הוא וכיון דכן דכותיה דפרקים באיבעית אימא קמא אעפ״כ למעשה ראוי להחמיר:

הא דתנן ראינוהו שחרית במזרח וערבית במעריב. פרש״י דכולה בחדשה מיירי כלומר ראינוה בשחר במזרח ובערב במעריב ומ״ה קאמר עדי שקר הם שא״א דמשחרית עד ערבית ילך ממזרח למעריב ור״ג קאמר שפעמים שבא בקצרה ובשם רבותיו פי׳ ז״ל ראינו את הישנה שחרית במזרח ואת החדשה ערבית במעריב וקאמר עדי שקר הם דב״ד שעי מיכסי סיהרא וכן נראה בירוש׳ א״ר שמואל טעמיה דר״י בן נורי כל חדש שנראה קודם שש שעות אין כח בעין לראות את הישן ותני כן נראה שחרית ישן לא נראה חדש בין הערבים נראה חדש בין הערבים לא נראה ישן שחרית א״ר חייא בר אשי ולמה קבלן ר״ג שכן מסורת בידו מאבותיו פעמים שבא בארוכה פעמים שבא בקצרה ע״כ ומאי דאמרינן כ״ד שעי מיכסי סיהרא אפי׳ לר״ג היא אלא שעל הרוב נאמרו דברים אלו כדכתיבנא לעיל פ״ק: