ריטב"א על פסחים מט:

גמרא עם הארץ אסור לאכול בשר. פי' הרי"ט ז"ל כי מתוך עמיתו אינו יודע לשחוט ולמלוח כראוי:

עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים. פי' רבינו אלפסי והגאונים ז"ל כגוי שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה מאורסה. וכתב הרי"ט ז"ל רץ לאו דוקא דאם כן אפי' חכם אלא שעמיתתו מביאו לדינך: והנכון שדיברו חכמים לשון הבאי וגוזמא וזהו שאמרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת אבל ודאי ההורגו שלא כדין נהרג עליו ונראין דברים בכל אלו הגוזמות בעם הארץ שאינו אפי' במצות ודרך ארץ או איפשר במי שלא קרא ושנה בלבד אעפ"י שעוסק במצות כי לא עם הארץ חסיד ובודאי לסרס בני אדם לתורה מגזמין על עם הארץ בכל זה. הרי"ט ז"ל:

ת"ר ששה דברים נאמרו בעם הארץ אין מוסרין לו עדות ואין מקבלין ממנו עדות כו' והא דאמרינן במסכת חגיגה אמר רב פפא כמאן מקבלינן האידנא סהדותא דעם הארץ כמאן כר' יוסף תירץ רבינו אלפסי בההיא לא פליגי והתם מיירי בעם הארץ דאיתיה במצות ובדרך ארץ אבל הכא דליתיה אף במצות ובדרך ארץ והיינו דחשיד לן מסתמא אכל אגפי פסילותא דמשום דחשיד אגזל אין ממנין אותו על קופת צדקה ומשום דסתמיה חשיד אשפיכות דמים אין מתלוין עמו בדרך וכתב הרי"ט ז"ל בהא דאמרינן בפ"ק דקידושין כל שאינו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ אינו מן הישוב ואמר ר' יוחנן עלה ופסול לעדות משום דהכא קתני אין מקבלין והוה משמע לכתחילה ופירש ר' יוחנן דאפי' בדיעבד פסול: עוד כתב ז"ל ובעניני עם הארץ יש דינים חלוקים כי יש עם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצות וזהו לשונו דרך כלל והוא פסול לעדות לכתחילה אלא משום איכא וכשאינו במצות הוא פסול בדיעבד כברייתא דלעיל ובודאי שסתמן של אילו אינן מעשרין פירותיהם ולא אוכלין חוליהם בטהרה ויש בני אדם שנוהגים באמיתות בדברים האלו ואעפ"י שיודעין תורה ושונין וקוראין נקראין עמי הארץ כדי זה וראי' שאמרו איזהו עם הארץ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר' מאיר וחכמי' אומרי' כל שאינו מעשר פירותיו ע"כ:

סליק פירקא