ריטב"א על נדרים סט:

ואמרינן (בדף סט.) במאי קא מיפלגי ב"ש סברי מיגז גייז בעל כלומר שחלקו של בעל מסויים הוא ומפר חצי האיסור ולפיכך אע"פ שהפר האב חלקו זה ימים כשמת הבעל ביום שמיעה יכול האב להפר אותו חלק של בעל בו ביום שהרי מסויים הוא ואינו צריך לחזור ולהפר הכל ביחד וב"ה סברי בעל מיקלש קליש כלומר שאין חלקו של בעל מסויים אלא שמחליש כח האב שאינו יכול להפר אלא עמו אי נמי שמחליש כח האיסור וכיון שאין חלקו מסויים עכשיו שמת אין בו כדי שיהא האב כדאי להפר אותו החלק בעצמו אלא עם הבעל ואפשר דמודו ב"ה שאם מת הבעל ביום שמוע דאב שמפר האב חלקו של בעל בלחוד וחשיבא חדא הפרה כיון דביום אחד הוא וכן נראה מדברי רבינו ז"ל בהלכות והלכתא כרבי נתן ואליבא דב"ה דסוגיין כוותיה:

כתב רבינו ז"ל והיכא דשמע אביה והפר לה ובתר כמה יומי שמע ארוס והפר ביום שמעו הויא הפרה דאפילו למ"ד בעל מיקליש קליש כי איתנהו לתרוייהו כל חד וחד מקליש לנפשיה ורחמנא אמר ביום שמעו דנפשיה ולא ביום שמעו דחבריה. פי' דלא פליגי ב"ה אלא משום דמית בעל וכיון שאין חלקו מסויים אין בו כדאי להיות כח באב להפר אותו בפני עצמו לאחר כמה ימים אבל אי הוה בעל קיים הוה מפר תדע דהא קתני ברייתא דלעיל או ששמע והפר או ששמע ושתק ומת בו ביום פי' ומשמע ששמע ושתק ולא מת בו ביום אלא ביום שלאחריו אין יכול להפר משום דפשע והוי כמאן דקיים. דאלמא שמע והפר אע"פ שמת (בו) ביום שלאחריו נתרותנה רשות לאב יכול הוא להפר ואי ס"ד דכי איתיה לבעל נמי בחיים והפר לא מצי מפר אב נמי דידיה אלא ביום שמעו דבעל כי מת היכי נתרוקנה לאב רשות בעל שאפילו בחלקו אין לו בו הפרה אלא לאו ש"מ דכל חד וחד דנפשיה מקליש ביום שמעו מר דהוא קמא מקליש ליה ממלקות ואכתי איסורא רכיבא עליה ומר דהוא בתרא מקליש מאיסורא ומיהו כי נתרוקנה לו רשות חברו ודאי מסתברא לן דבעינן בו ביום דליכא דמפר אלא ביום שמיעה והיינו דקתני מתני' בה"א אינו יכול להפר וכדפרישית ע"כ:

בגמ' איבעיא לן בעל שאמר לאשתו או לבתו קיים ליכי (כי) היום ולמחר מופר ליכי מהו מי אמרינן כיון דקיימיה היום תו לא מצי מפר או דילמא מופר ליכי מחר מהשתא קאמר ואת"ל דלא מהני. קיים ליכי שעה ומופר ליכי לאחר מכאן מהו מי אמרינן כיון דקיימיה (א) או דילמא הואיל וכולי יומא בר הפרה הוא ובר הקמה הוא כי אמר בהדיא מופר ליכי לאחר שעה מהני ולא איפשיטא ולחומרא ומאן דאמר לחבריה שדי נתונה לך היום ולמחר תהא שלי הרי זו נתונה לו לעולם דכיון דפסקה ליום אחד פסקה לגמרי וכדכתיבנא במס' גיטין גבי היום אי את אשתי וכבר כתבתי מקצת בפרק קמא: