ריטב"א על נדרים נה.

מתני' הנודר מן הדגן אסור בפול מצרי יבש דברי ר"מ דקסבר דכיון דעבדי מיניה גורן דגן מקרי ופול המצרי יבש עבדי מיניה גורן:

וחכמים אומרים אינו אסור אלא בחמשת המינים. דלא קרו אינשי דגן אלא להא אי נמי דמסתמא האי גברא בנדרים ללשון תורה איכוין:

רבי מאיר אומר הנודר מן התבואה אינו אסור אלא מחמשת המינים אבל הנודר מן הדגן אסור בכל. פי' בכל דבר שעושין ממנו גורן ומותר בפירות האילן (ה) (ובדגן) ובירק פירוש שאין עושין מהם גורן:

(שם) א"ר יוחנן הכל מודים בנודר מן התבואה שאינו אסור אלא בחמשת המינים בלבד. פי' הא קמ"ל דהא דקתני ר"מ [אומר] הנודר מן התבואה וכו' לדבריו נמי קאמר לה ולאו לדבריהם דרבנן בלחוד למימרא דאע"ג דלדידכו אין במשמע התבואה אלא חמשת המינים אודו לי בדגן דכל מידי דעבדי מיניה גורן משמע (א) אי נמי דהא קמ"ל דהא דר"מ לכולי עלמא אמרה ואפילו לרבנן דלא אמרי רבנן תבואה כל תבואה משמע:

תניא נמי הכי שוין בנודר מן התבואה שאינו אסור אלא בחמשת המינין: בר מר שמואל פקיד דליתנון תרי עשר אלפי זוזי לרבא מעללתא דנהר פניא שלחה רבא לקמיה דרב יוסף עללתא מאי מיקרייא. פי' דאילו שאר נכסי דלאו עללתא לא משתעבדי ליה כלל מיהו כולה עללתא קא משתעבדא ליה ואם אבדה מקצתה גובה מהשאר דכולה משתעבדא ליה דכיון דלא אמר הבו ליה עללתא שויא תריסר אלפי זוזי אי נמי מדמי עללתא וכדאמרינן התם בגיטין פ' התקבל [דף סו.] חמרא לא קאמר מדמי חמרא לא קאמר מחמרא [כו'] כדי ליפות את כחו זה דעת רבינו חננאל ז"ל וכבר ארווחנא בהא טובא התם בס"ד:

א"ל מתניתא היא ושוין בנודר מן התבואה שאין אסור אלא בחמשת המינין בלבד. פי' ומתרגמינן תבואה עללתא א"ל מי דמי תבואה לא משמע אלא מחמשת המינים בלבד עללתא כל מילי משמע פי' דתבואה לא אמרי אינשי אלא בלשון תורה דהיינו חמשת המינים בלבד ואילו עללתא אמרי אינשי אכל פירי דנפקא מארעא ולאו לישנא דמאי דעייל בביתא כדסברי מקצת רבנן ז"ל דא"כ תבעי ליה אפילו שאר מטלטלין ואמאי מבעיא ליה שכר ספינות ובתים בלחוד אלא ודאי דעללתא קרו אינשי בהשאלה לכולהו פירי דנפקי מארעא וקא מיבעיא ליה אי קרו נמי עללתא דפירי עמלי דבתי וספינות או לא מי אמרינן כיון דפחתן קרנא הוו ולא קרו ליה עללתא או דילמא כיון דשבחא דנפיק מינייהו ולא ידיע פחתייהו והיינו פירי דידהו עללתא קרו להו ובהשאלה ודכוותא בלשון ערב קורין אלגלה בהשאלה לכל מידי דהוי שבחא ופירי ואפילו דבתי וספינות מכל מידי דלא הוי קרנא ממש והיינו ודאי מאי דאסתפקא להו הכא דאילו שאר מטלטלין ובגדים ושטרות אע"ג דעיילי לביתא לאו עללתא נינהו דעללתא לישנא דפירי הוא ולא לישנא דעיילותא והיינו דאמרינן הא לא מבעיא לי דעללתא כל מילי דהוי פירי משמע ואע"ג דלאו מחמשת המינים כי קא מיבעילי שכר בתים ושכר ספינות מאי כנ"ל:

כתב רבינו ז"ל ובעיין לא איפשיטא וקיימא לן תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע ובגמרא אמרינן דכי אמר תבואת השדה כל מילי דהוי פירי משמע ואע"ג דלא הוי מחמשת המינים מיהו לא משמע ביה שכר בתים וספינות דהאי אפילו מעללתא לא משמע וכל שכן בהא דאמר תבואת השדה ולענין נדרים אם נדר מעללתא הרי הוא אסור בכל מיני דמקרי עללתא: