ריטב"א על נדרים כד:

אמרי' בגמ' [דף ג:] הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה כלה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדרים שאני עתיד לידור כל השנה כלה הרי הם בטלים ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר ופריך תלמודא אי זכור בשעת הנדר קיימיה לנדריה ועקריה לתנאיה ופריק אביי תני ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר רבא אמר כגון שהתנה בר"ה ולא ידע ממה התנה וזכור בשעת הנדר ונדר ואמר על דעת הראשונה אני נודר נדריה לית ביה מששא לא אמר על דעת הראשונ' אני נודר בטליה לתנאיה וקיימי' לנדריה ע"כ לשון הגמ'. והכי פירושא הרוצה שלא יתקיימו נדריו של כל השנה ולא יעבור עליהם בבל יחל יעמוד בר"ה פי' לאו דוקא שהרי אין קדושת היום גורמת אלא תנאו גורמת וה"ה בכל יום שירצה להתנות על הנדרים הבאים אחרי כן אלא דמשום דקתני הרוצה (א) שיתקיימו כל נדריו של כל השנה לא סגיא דעביד אלא בר"ה אבל לאו דוקא וביניה לנפשיה נמי מצי מתני בדבור זה אלא דאי עביד בפני שנים עדיף טפי משום חשד הרואים שלא יחשדוהו כשיעבור על נדריו בתוך השנה דלא ידעו בתנאיה וכי מתני בפני שנים או ג' מפורסם מילתא ולא אתי לידי חשדא:

ויאמר כל הנדרים שאני עתיד לידור כל השנה כלה הרי הם בטלים מעכשיו ולאחר כן אם נדר כלום בתוך השנה אינו כלום כיון שכבר בטלו קודם לכן:

והוא שיהא זכור בשעת הנדר. וקס"ד דהכי קתני והוא שיהא זכור בשעת נדרו מה שהתנה בר"ה שלא ידור כל השנה ואע"פ שהיה זכור תנאו נדר סתם ומש"ה פריך דאי זכור תנאיה לגמרי בשעת הנדר ואפ"ה נדר הא בודאי בטליה לתנאיה דר"ה וקיימיה לנדריה דהשתא ועובר עליו בבל יחל ופריק אביי תני ובלבד שלא יהא זכור תנאו בשעת הנדר דהשתא לא הוי נדרא דכנדר טעות הוא ומהני ליה תנאיה לבטול נדרא: