ריטב"א על עירובין ו:

מוגפות הוו. פי׳ כי הדלתו׳ לא היו עומדות פתוחות לגמרי אלא שהיו נטויות קצת סגורות ואינו סגורות:

ההוא מבוי עקו׳ דהוה בנה ריעא כו׳. כבר מפורש יפה בין לשיטת רש״י בין לשיטת התוספ׳: ראו עליה חומרי דרב וחומרי דשמואל כדמפרש ואזיל דראו עלי׳ חומרי דרב שאומר דמבוי עקום תורתו כמפולש גמור ואחר שדנו אותו כמפולש הצריכוהו דלתו׳ כדפסק שמואל לעיל במבוי מפולש ופרכי׳ ומי עבדי׳ כבי תרי והא תני׳ ק״ל דלמאי דס״ד השתא דלא מיירי ב״ש וב״ה כתרתי דסתרן אהדדי אמאי לא עבדי׳ כבי תרי וכי לא נתחייב לפעמים לעשות בזו כרב ובזו כשמואל וי״ל דשאני הכא דבין לרב בין לשמואל לכל באי עולם סגי במבוי זה בצ״פ ממה נפשך וקס״ד דברייתא בכיוצא בזה מיירי שזה ודאי כסיל הולך בחשך שאינו יודע ומצרף חומרא דמר וחומרא דמר לאסור מה שהוא מותר לדברי כל העולם ואפילו בשעושה כן דרך חומרא נקרא כסיל ובמסקנ׳ אסיקנ׳ דאפי׳ כי הא לא חשיב הכסיל הולך בחשך אם רוצה לעשות דרך חומרא וההיא בתרתי דסתרן אהדדי והכא לא סתרן אהדדי כי אפשר היה שתהיה הלכה כרב בחדא והלכ׳ כשמואל באידך ויהא מבוי זה צריך דלת מדברי שניהם: