ריטב”א על שבת עג

מקלקל אלא מפני תיקון הנמשך מהן שאע"פ שתיקון אינו מגופה של מלאכה לא איכפת ליה לרבי יהודה דהא ס"ל דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה והא דאמרי' בגמרא מאי טעמא דר' שמעון מההיא טעמא גופיה גמרינן פלוגתייהו זה דרכו של רש"י ז"ל וכתבו רבי שמואל ז"ל שלפי זה הא דאמר רבי יוחנן ואם תמצא לומר משנה חובל בצריך לכלבו ומבעיר בצריך לאפרו לאו אליבא דרבי שמעון קאמר דאליבא דרבי שמעון לא בעינן בחובל ומבעיר תיקון כלל דמנא תייתי לי' ור"ת ס"ל לרבי יוחנן אליבא דר' שמעון שאין לך במלאכות הללו אלא חדושן בלבד דנהי דלא בעינן בהו שיהו צריכות לגופן מ"מ בעינן שיהו מלאכות של תיקון ולא של קלקול דומיא דמילה והבערה דבת כהן אפי' במאי דפליג רבי שמעון עליה דרבי יהודה במקלקל בחבורה שהרי אם אין שם תיקון כלל אפי' רבי שמעון פוטר ואם יש בהן תיקון אלא שאותו תיקון אינו מגופה של מלאכה בכי האי ודאי רבי יהודה נמי מחייב דהא ס"ל דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה ואי הכי לא פליגי רבי יהודה ורבי שמעון במקלקל בחבורה כלל ואלו אנן אמרי' בכולי תלמודין דמקלקל בחבורה פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון אלא ודאי הכי קאמר ליה רבי יוחנן לרבי אבהו אין ודאי לרבי שמעון קושטא קאמרת דמקלקל גמור בחובל ומבעיר חייב אלא מיהו נענין דינא אינה משנה שיתחייב יותר באלו משאר המקלקלין כרבי יהודה קי"ל ואם תמצא לומר משנה חובל בצריך לכלבו ומבעיר בצריך לאפרו שהוא מתקן גמור ומחייב אפי' לר"י והאי פירושא לא נהירא. דאם איתא דמודה רבי יוחנן לרבי אבהו דאליבא דר"ש קושטא קאמר אע"ג דאיהו ס"ל כרבי יהודה לא הוה ליה לשתוקיה דהא מתמהינן בפרק קמא דחולין רב משום דסבירא ליה כרבי יהודה מאן דתני כרבי מאיר שתוקי משתקינן ליה וכן זו שכתב רש"י ז"ל שאין לך מבעיר שאינו מקלקל אפי' מבעיר עצים לבשל קדרתו. לא מחוור שהרי כיון שגופה של אש צריך לו אפי' שאינו נהנה מגופה כיון שהוא נהנה ממה שהוא מתבשל בה כל כה"ג מלאכה הצריכה לגופא היא שהרי החורש ותולדותיה אין הנאתן בעצמן ממש ואף הבערה כיוצא בהן ותו קשיא דלפי פי' זה משמע דר"ש מחייב בחובל ומבעיר אפי' במלאכה שא"צ לגופה הוא ואלו אנן אמרינן בפ' כל כתבי הקדש גבי חמשה נהרגין בשבת אלא לאו ר"ש דאמר מלאכה שא"צ שהרי לא למד אלא ממילה ומילה מלאכה שאינה צריכה לגופה היא ופטור עליה אלמא אפי' במקלקל בחבורה בעינן שתהא מלאכה הצריכה לגופה ובפ' ואלו הן הנחנקין נמי אמרינן והא תנן מחט של יד ליטול בה את הקוץ ליחוש דילמא חבול בה ומפרקינן התם אי לרבי יהודה מקלקל בחבורה הוא אי לרבי שמעין מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה אלמא לרבי שמעון אפי' בחובל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה

לפיכך פי' הרמב"ן ז"ל דמילה ודאי מלאכה הצריכה לגופה היא שאע"פ שאינו צריך לגוף הערלה כל כה"ג מלאכה הצריכה לגופה מקרי דאי לא תימא הכי נוטל צפרניו בכלי וכן שפמו שהוא חייב משום תולד' דגוזז אמאי חייב הרי א"צ לא לגוף השער ולא לגוף הצפרנים אלא ודאי כיון שהוא צריך שישאר מהיל מלאכה הצריכה לגופ' מקרי והבערה דבת כהן נמי כיון שהוא מדליק האש לבשל בו פתילה הרי הוא מלאכה הצריכה לגופה אלא מיהו אע"פ שהן מלאכות הצריכות לגופן התיקון הבא מהן דהיינו תיקון המצוה אינו מגופן ורבי אבהו ורבי יוחנן בהא פליגי רבי אבהו אליבא דר"ש סבר דכיון דאצטריך רחמנא למשרי מילה ש"מ דמקלקל גמור אע"פ שאינו צריך לשום דבר והוי ליה מלאכה שא"צ לגופה מחייב לר"ש דנהי דמילה מלאכה הצריכה לגופה הוא ס"ל לרבי אבהו אליבא דר"ש דילפינן מינה אף למקלקל גמור שאינו צריך לגופה של מלאכה כלל משום דמאי דפטרינן במלאכה שאינה צריכה לגופה ומאי דפטרינן במקלקל תרווייהו נפקי לה משום דבעינן מלאכת מחשבת וכיון דחזינן מקלקל בחבור' חייב במלאכה הצריכה לגופה מדאצטריך רחמנא למשרי מילה ש"מ דבחבורה אע"ג דליכא מלאכת מחשבת מחייב הילכך אפי' במקלקל גמור שאינו מתכוין לשום דבר דהוה ליה מלאכה שא"צ לגופ' ס"ל לרבי אבהו דמחייב רבי שמעון ואמר ליה רבי יוחנן פוק תני לברא דאפילו רבי שמעון לא מחייב בכה"ג דאין לך במלאכות הללו אלא חדושן בלבד תיקון הוא דלא בעינן בהו אבל במלאכה הצריכה לגופה בעינן בהו הילכך מקלקל גמור שאינו צריך לשום דבר אפי' ר"ש פוטר ואם תמצא לומר דמחייב בהו ר"ש היינו דוקא חובל בצריך לכלבו ומבעיר בצריך לאפרן שהן מלאכות הצריכות לגופן דלא דמי לחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה דהתם הגומא היא גוף המלאכה והוא אינו צריך לה כלל אלא לעפרה שאינה מגופה של מלאכה אבל גוף המלאכה של חבלה היינו הדם וצריך הוא לכלבו וכן הבערה לאפר צריך לגופה הוא ובחובל ומבעיר כל שהוא צריך לגופן כמיל' והבערה דבת כהן אע"פ שהוא מקלקל לפי שאין דרכן של בני אדם לחבול בשביל הדם ולהבעיר בשביל האפר אפילו הכי לר' שמעון כי האי גוונא מחייב שהרי מילה והבערה דבת כהן הן שתיקונן אינו מגופן וכל תיקון שאינו מגופ' של מלאכה לר"ש אינו מתחשב כלל ואפי' לר"ש הכי גלי בהן רחמנ' דמלאכות נינהו הילכך מקלקל בחובל ומבעיר נמי מחייב ומיהו בעי' שיהו צריכות לגופן כמילה והבערה דבת כהן והיינו חובל דצריך לכלבו ומבעיר בצריך לאפרו. ולפי זה הא דבעינן בפרק כל כתבי ובפ' ואלו הן הנחנקין במלאכה דחבלה לר"ש שתהא צריכה לגופה אליבא דרבי יוחנן הוא דאמרינן הכי ולא אליבא דרבי אבוהו אמרינן הכי משום דקסבר ר' אבהו דמקלקל גמור כיון שאין לו כיונה אחרת אלא אותו קלקול מלאכה הצריכה לגופה מקרי ור' יוחנן חדית ליה שכל שאינו מכוין לשום דבר ואין בקלקול שלו הנאה של כלום כמלאכה שא"צ דמי א"נ רבי אבוהו לא פליג מידי ברייתא ורבי יוחנן פרשה ניהליה דצריך לגופה מיהו בעינן ומכוין לקלקל לאו כלום הוא הילכך אפי' לרבי שמעון וחובל ומבעיר לא מחייב אלא בצריך לכלבו ולאפרו ור' יהודה פטר אפי' בכה"ג מפני שהן מלאכות של קלקול שאין דרכן של ב"א לחבול בשביל צורך הדם ולהבעיר בשביל האפר זהו תורף פירושו של הרמב"ן ז"ל על הדרך פי' של רש"י ז"ל. ואני תמה לפי שהוא ז"ל ארכביה לפירושא דיליה אתרי ריכשי דכשם שהוא אומר דמילה מלאכה הצריכה לגופה מקרי מפני שהוא צריך שישאר מהול ובודאי שהוא אין לו צורך לישאר מהול אלא כדי לקיים מצות בוראו וכיון שהוא אומר שאותו תיקון שאינו מגופה של מלאכה נמצאת מילה מלאכה שאינה צריכה לגופה לגמרי ואיני רואה פשרה בין הפי' הללו כלל כנ"ל. לפיכך אני אומר דהכי קאמרינן לר"ש כיון דסבירא ליה דמלאכה שא"צ לגופה פטור עליה כל שאתה מוסיף תיקון בדבר שאינו מגופה של מלאכה אי אתה מוסיף חיוב במלאכה אדרבה אתה מוסיף בה פטור דכל היכא שהתיקון שאינו מגופה יותר חשובה מלאכה הוא יותר נגררת אצלו והיא נעשית טפילה לאותו דבר שהוא פוטרה ומגרע כחה הילכך כיון דגלי רחמנא דמילה מלאכה היא דהא אצטריך למשרייה ש"מ דמקלקל בחבורה חייב שאי אפשר לך לומר שמפני תיקון מצוה שבה חייב עליה שהתיקון שאינו מגופה של מלאכה אינו מוסיף בה חיוב אלא פטור וכאן אין אותו תיקון שאינו מגופה של מלאכה נמשך ויוצא מעצמו של מלאכה מגופה אלא מחמת מקרא שצותה התורה בכך דאין המלאכה טפלה הילכך כיון דגלי לן קרא דחובל דמילה מלאכה היא ש"מ דמקלקל בחבורה חייב ולא פטרה משום מלאכה שאינה צריכה לגופה מטעמא דכתיבנא ורבי אבוהו ה"ק מדגלי לן רחמנא הכי בהבערה ומילה ש"מ דמקלקל במלאכות הללו חייב כל היכא שאינו נמשך מעצמן תיקון שאינו מגופן עד שתהא מלאכה ראויה להיותה טפלה לאותו תיקון דומיא דהורג את הנחש כדי שלא ישכנו ודומיא דחובל ליטול את הקוץ דפטריה בהו אליבא דרבי שמעון בפרק ואלו הן הנחנקין לפי שתיקונין הללו יוצאים מעצמן של מלאכות