ריטב”א על שבת יז

ציצית בלילה הילכך הויא לה מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות והיינו דאמרי' בפ"ק דקדושין מעשהז"ג שופר לולב ציצית והא דאמרי' בפ"ק דסוכה דר"י ורב עמרם הוו תכלתא אפרזמא דאינשי ביתיהו היינו טעמייהו משום דסבירא להו דלילה זמן ציצית והויא ליה מצות עשה שלא הז"ג דלא קיימא לן כוותייהו

דף כ"ו ע"ב אמר אביי רבי שמעון בן אלעזר ותנא דבי רבי ישמעאל אמרו דבר אחד הוי יודע דטעמיה דאביי דדחיק נפשיה לומר דרבי שמעון כי נקט אין בו משום שלש על שלש לאו דוקא דה"ה דאין בו משום שלשה על שלשה אלא דנקט שלש על שלש לאשמועינן דפשתן טמא אפילו שלש על שלש ולא אמר מילתא כפשטא דדוקא משום שלש על שלש אין בהם בשאר בגדים אבל שלשה על שלשה טמא בהן וכרבא ולימא דשלשה על שלשה בשאר בגדים איכא בינייהו וכדאמר רבא מעיקרא אי נמי דר' שמעון בן אלעזר ותנא דבי רבי ישמעאל ואידך תנא אמרו דבר אחד דשלש על שלש טהור בשאר בגדים אבל שלשה על שלשה טמא בהן וכדאמר רבא לבתר דהדר ביה היינו טעמייהו ואביי ס"ל דבשלש על שלש בצמר ופשתים לא מצי שום תנא למגמר שרצים מנגעים ולא נגעים משרצים דבכל חד איכא למפרך וכדאמר אביי בשמעתין הילכך כיון דחזא אביי דרשב"א אית ליה דשלש על שלש בצמר ופשתן אפי' בשרצים וכדקאמר סתמא אין בו משוה שלש על שלש חוץ מפשתן כלומר דיש בו שלש על שלש אפי' בשרצים אמר אביי ודאי ג' על ג' דא"ל לרשב"א בצמר ופשתים בשרצים לא מנגעים גמר לה דאיכא למפרך מהיכא גמר לה מאו בגד דכתיב בשרצים וכיון שכן שלשה על שלשה בשאר בגדים בשרצים מהיכי תיתי ליה לרבי שמעון בן אלעזר אלא ודאי לית ליה וכי קאמר לית בו משום שלש על שלש בדין הוא דאפילו משום שלשה על שלשה לית בהו דמנא תיתי אלא דנקט שלש על שלש לאשמועינן דפשתן אפי' שלש על שלש טמא בו הילכך על כרחיך רבי שמעון בן אלעזר ותנא דבי רבי ישמעאל אמרו דבר אחד ומפיקי מאידך תנא דבי רבי ישמעאל לגמרי דהיינו אית ליה בשרצים שלש על שלש דצמר ופשתים ולית להו טומאה בשאר בגדים בשרצים כלל ואידך תנא אית ליה טומאה בשאר בגדים בשרצים וכדמרבה להו מאו בגד ולית להו טומאת שלש על שלש כלל דשרצים אפי' בצמר ופשתים דמהיכי תיתי ליה אי מאו בגד הא מפיק ליה לשאר בגדים אי דגמרי שרצים מנגעים הא ס"ל לאביי דנגעים ושרצים ליכא למגמר חדא מחבריה דכל חד איכא למיפרך ובהא פליגי רשב"א ותנא דבי ר"י דאמרו דבר אחד ואידך תנא דבי ר"י דלהני תרי עדיף להו לאוקומי ריבויא דאו בגד אשלש על שלש דצמר ופשתים כיון דמטמא בנגעים מלאוקומי בשלשה על שלשה בשאר בגדים ולא מטמאו בנגעים כלל ואידך תנא דבי רבי ישמעאל עדיף ליה לאוקומי לשלשה על שלשה בשאר בגדים דחזו בין לעניים בין לעשירים ואע"ג דלא מטמו בנגעים אפשר דהיינו טעמא לפי שגלוי וידוע למי שאמר והיה העולם שאין נגעים טמאין הויין אלא בצמר ופשתים הילכך לאידך תנא דבי ר"י שאר בגדים וצמר ופשתים שוים כשרצים לגמרי דבכולהו טמא בהן שלשה על ג' וטהור בהן שלש על שלש היינו טעמ' דאביי ורבא דייק לישניה דרשב"א דקאמר אין בו משום שלש על שלש משמע אבל שלשה על שלשה יש בהן וכיון שכן על כרחין ס"ל לרשב"א דגמרינן שרצים מנגעים לשלש על שלש בצמר ופשתים ופש ליה או בגד לשלשה על שלשה דשאר בגדים ותנא דבי ר"י קמא פליג עליה משום דס"ל דשלש על שלש בצמר ופשתים בשרצים לא אתי מנגעים דאיכא למפרך הילכך אצטריך ליה או בגד לשלש על שלש דצמר ופשתים בשרצים אבל טומאה דשאר בגדים לית לן כלל היינו נמי דס"ל לרב' מעיקרא אבל בסוף הדר ביה ואמר דכולהו אמרו דבר אחד דס"ל לכולהו דגמרינן שרצים מנגעים לשלש על שלש ופש לן או בגד לשלשה על ג' נמצא עכשיו דפלוגתייהו דאביי ורבא דאביי סבר דליכא תנא דגמר שרצים מנגעים לשלש על שלש דאיכא למפרך ורבא סבירא ליה דליכא תנא דלא גמר שרצים מנגעים דליכא למפרך כנ"ל פי' של שמועה

שלשה על שלשה דחזו בין לעשירים כו' אתו בקל וחומר לאו דוקא דמצטריך להו ק"ו דכיון דחזו בין לעניים בין לעשירים הרי הוא כבגד שלם וראיה לדבר דאמרי' בסמוך נפק' להו מאו בגד דתניא בגד אין לי אלא בגד צמר ופשתים שלשה על שלשה בשאר בגדים מנין ת"ל או בגד ואם איתא דבשלשה על שלשה אי לאו ק"ו לא היה דינו כבגד שלם מנלן מאו בגד שלשה על שלשה בשאר בגדים אלא שמע מינה שאין לחלק בין בגד שלם לשלשה על שלשה ועוד ראיה מדאמרינן חד למעוטי משלש על שלש וחד למעוטינהו משלשה על שלשה ואם איתא דאיכא לאפלוגי בין בגד שלם לשלשה על שלשה אכתי מנלן דבגד שלם אינו מטמא דקאמר אף כל צמר ופשתים והוה צריך שלשה מיעוטי חד למעוטי בגד שלם וחד למעוטי שלשה על שלשה וחד למעוטי שלש על שלש אלא ש"מ שלשה על שלשה היינו בגד שלם ועוד מקומות אחרים בשמועה שמוכיחין כן

ואימא לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים פרש"י ז"ל ושלש על שלש בצמר ופשתים מיטמו בקל וחומר והזקיקו לרש"י ז"ל לפרש כן מדאמרי' בסמוך ואימא כי אמעיט משלש על שלש דעלמא דשתא נמי אית לן דשלש על שלש טמאין בצמר ופשתים ולא נהיר' דהא השתא סלקינן ממאי דאסיקנא דשלש על שלש לא אתי בקל וחומר והיאך חזר בו בשתיקה לפיכך פי' הרמב"ן ז"ל דמעיקרא הכי פרכינן ואימא דריבוי דבגד לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים ולהשנות שאר בגדים מצמר ופשתים וצמר ופשתים דכתב רחמנא לאו מיעוטא נינהו אלא דכתב צמר ופשתים בהדיא ושאר בגדים בריבויא ומסתברא הכי טפי דלוקי ריבויא דשלשה על שלשה בשאר כיון דחזי בין לעניים בין לעשירים ומפרקי אמר קרא בגד צמר ופשתים כלומר על כרחין צמר ופשתים מיעוטי נינהו דאי לא כתב רחמנא לא צמר ופשתים ולא ריבוי דאו בגד והיו כולן באים אם איתא דשאר בגדים וצמר ופשתים שוים כדקאמרת הילכך ליכא למימר הכי והדר אקשינן ואומר כי אימעוט משלש על שלש שנתרבו בצמר ופשתים מאו בגד אבל שלשה על שלשה מיטמו ולא צריך כאן שהן ראויים בין לעניים בין לעשירים שכיון שנתרב' שלש על שלש בצמר ופשתים אע"פ שכתב מיעוט לשאר בגדים אין אנו מעמידין אותו המיעוט אלא למעט המיעוט שבצמר ופשתים שהוא שלש על שלש אבל שלשה על שלשה דין הוא שלא למעט אות' ויבא הדין שהרי ראוי בין לעניים בין לעשירים ואין צריך פסוק לרבות מאחר שאנו מקיימין המקרא שאמר צמר ופשתים וחלקנו בין צמר ופשתים לשאר בגדים

דף כ"ז ע"א נגעים משרצים לא אתו דא"ל מה לשרצים שאין מטמאין בכעדשה ופי' הרמב"ן ז"ל דרבא לא פריך משום דבעדשה באורך ובעובי לרבא לא פחות מגריס דליתיה אלא שטח ויש בכעדשה לרקע ולחתך ולשטח כגריס ואביי משעור הנגע פרכינן דכולי מקום נגע בעובי כל הגוף חשיב נגע ולא אצטריך למנחת להכי דפשיטא ליה: ואיבעית אימא הא רב פפא אמרה פרש"י ז"ל דרב פפא אמרה דלא מפיק אבל לא אמר כרבא דרבא אף כל בשרצים מוקי' להו ולמעטינהו משלש על שלש וכמ"ש בפירושיו והרמב"ן ז"ל סבר דהא דרבא רב פפא ממש אמרה דרבא ע"כ הא כל לכדר"פ זו לכדרב נחמן ב"י מוקים לה ולמעטינהו לשאר בגדים משלש על שלש לא מצטריך אף כל דמהיכא תיתי אי מנגעים מה התם צמר ופשתים אין שאר בגדים לא הכא נמי צמר ופשתים אין שאר בגדים לא ואף כל למה לי אלו דבריו ז"ל ולא ירדתי לסוף דעתו דאי לאו כל בגד דשרצים כל בגדים במשמע ומאו בגד איכא לרבויי שלש על שלש בכולהו אבל השתא דגמרינן מנגעים בגד דשרצים צמר ופשתים דוקא ואו בגד לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים הילכך מנגעים ילפינן דשלש על שלש דשרצים בשאר בגדים טהור ומצטריך ליה לרבא אף כל להכי ולפיכך אנו אין לנו בזה אלא דברי רש"י ז"ל.