ריטב”א על שבת קב

בכדי שיעשו וכדכתיבנא אלמא לא יקבר ולא יספוד בהן עד כדי שיעשו קאמר ובשאינו עומד באיסטריא ואפילו הכי קתני אבל ישראל אחר מותר אלמא לא בעינן בכדי שיעשו אלא לאותו ישראל ממש שנעשית המלאכה בשבילו וכדאמרינן בפ' אין צדין דהבא בשביל זה מותר לישראל אחר ואחרים חולקין ואומרים דלא מקלינן בהכי אלא באיסורין דרבנן אבל באיסורין דאורייתא לא דהא בפרק אין צדין לא אמרינן בגמרא מותר לישראל אחר אלא בבא מחוץ לתחום אבל ביש במינו במחובר דאמרינן התם דלערב נמי אסרינן בכדי שיעשו ולא מפלגינן כלל בין אותו ישראל לישראל אחר אלמא כל שנעשית מלאכת איסור דאורייתא בשביל ישראל לא מפלגינן בין ישראל אחר לאותו שנעשית המלאכה בשבילו וכדאמרינן בתוספתא דלישראל אחר מותר לאחר שהייתה כדי שיבואו קאמר דלאותו ישראל שנעשית מלאכה בשבילו אסור לעולם ואפילו בחלילין דמיירי בשהביאן בפרהסיא והוה ליה כקבר העומד בסרטיא אבל לישראל אחר לאחר כדי שיעשו שרי הא תוך כדי שיעשו אסורין לכל וכן דעת הרמב"ם בפ"ו מהלכות שבת וכבר כתבתי מזה בפ' כל כתבי בס"ד

גמרא ושמואל אמר חיישינן שמא חוץ לחומה לנו. פירש"י ז"ל דשמואל לקולא כאותה שאמרו בחגיגה שמא באמבטי עיברה וכדאמרינן נמי חוששין משום זנות ואין חוששין משום קדושין וה"פ רב אמר מקום קרוב ממש דבעינן שיודע הדבר לנו בבירור שממקום קרוב באו ושמואל פליג עליה ואמר דאפילו הביאום מחוץ לעיר תלינן לקולא ואמרינן שמא חוץ לחומה בתוך התחום לנו בערב שבת ולשמואל מתני' הכי קתני לא יספוד בהן ישראל אא"כ יש לתלות שבאו ממקום רחוק ובהא דקאמר רבא דייקא מתני' כוותיה דשמואל והגיר' הנכונה לפי פירושו של רש"י ז"ל כך היא אמר רבא דייקא מתניתין כשמואל דתנן עיר שישראל וכותים דרין בה כו' ומשנה היא במסכת מכשירין וסייעתיה דשמואל מדר' יהודה דאמר באמבטי קטנה אם יש בה רשות הרוחץ בה מיד דאלמא תולין להקל דבמוצאי שבת הוחמה ולא פליג ת"ק עליה דרבי יהודה ודקתני רוחץ בה מיד לאו מיד ממש קאמר אלא בהמתנת זמן מועט שתוכל להתחמם ע"י בני אדם מרובין

ולענין הלכה קיימא לן כשמואל דהא סייעיה רבא ואמר דמתניתין כוותיה דווקא ונמצינו למדין לפי פירושו של רש"י ז"ל דכל היכא דמספקא לן מילתא תלינן לקולא ומיהו איכא למידק עלה מדאמר רב פפא בפרק אין צדין גבי נכרי שהביא דורון לישראל דאם יש מאותו המין במחובר לקרקע אסור ולערב נמי בכדי שיעשו והא התם דאיכא למתלי שנתלשו מערב יום טוב ואפילו הכי מצרכינן לערב בכדי שיעשו תי' ה"ר יונה ז"ל דכל שיש מאותו המין במחובר דרכן של בני אדם ללקוט אותן בידן ביומן ואין לוקטין אותן מבערב וכיון שרובן עושין כן אין תולין להקל ואכתי איכא למידק מדאמרינן בפרק בכל מערבין גבי ליפתא דאתא למחוזא דחזייה רבא דמכמשה ואמר הא' וודאי מאתמול עקירא מאי אמרת מחוץ לתחום אתאי הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר ומדאמרינן מאי אמרת ולא אמרינן מאי איכא משמע דספוקי הוה מספקא ליה ואפילו הכי תלינן לחומרא והכא דקא מייתי סייעתא הכא לשמואל הוא דקאמר לה התם אלמא שמואל דאמר חיישינן לאו לקולא קאמר דאי הכי קשיא דרבא אדרבא י"ל לעולם שמואל חיישינן לקולא קאמר וכפי' של רש"י ז"ל ורבא נמי כוותיה סבירא ליה ודקא אמרת התם מאי אמרת מחוץ לתחום אתאי לרווחא דמילתא קאמר לומר דאפילו לרב דלא תני לקולא שרי דהבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר זהו דרכו של רש"י ז"ל

אבל הגאונים ז"ל פירשו דשמואל דאמר חיישינן לחומרא קאמר וה"פ רב אמר מקום קרוב ממש דכיון שהוא ראינוהו היום שהוא מביאן ממקום קרוב שרי ושמואל אמר אפילו הכי אסור דחיישינן שמא בלילה הביאן ממקום רחוק אלא שלנו חוץ לחומה ועכשיו הוא שמביאו מחוץ לחומה ולפיכך אינו מותר עד שנדע בבירור שלא באו בשבת ממקום רחוק הא בספק חוששין וסייעיה רבא לשמואל מדתנן מחצה על מחצה אסור ומשמע אפילו יש בה רשות דפליג ת"ק עליה ר' יהודה בבא אלמ' לא תלינן לקולא

ונמצא לענין הלכה לפי שיטה זו דכל היכא דמספקא לן מילתא תלינן לחומרא וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות שבת ומיהו מסתברא במביא חלילין שדרכן להביאן מחוץ לתחום וכן נמי בכותי שהביא דורון מפירות ואינו שרוי עמו בעיר כההוא עובדא דליפתא דכל הני איכא למיחש שמא מחוץ לתחום הביאום אבל בכותי ששרוי עמו בעיר ובפירות המצויין בעיר מפני מה נחוש להם דשמא מחוץ לתחום הביאום אדרבה איכא למימר כאן נמצאו וכאן היו ועוד דספיקא דרבנן הוא ולקולא וכן כתב הראב"ד ז"ל בעירובין דשמעתא דנכסי הכותי קונין שביתה וכן דעת הרשב"א ז"ל

גמרא ואמאי הכא נמי נימ' ימתין בכדי שיעשו פרש"י דארישא דמתני' קאי דקתני עשו לו ארון וחפרו לו קבר לא יקבר בו אותו ישראל כלומר מיד ומשום הכי פרכינן ואמאי ימתין בכדי שיעשו דהא איכא לספוקי שמא בשביל ישראל נעשה נהי דלית לן לאחמורי ולמימר דלא יקבר בו עולמית כיון שלא נעשה בוודאי בשביל ישראל מ"מ ליבעי כדי שיעשו ומפרקינן בעומד בסרטיא דבכי האי גוונא ליכא לספוקי שנעשה בשביל ישראל שאין קוברין מתיהם שם ודוקא רישא הוא דמוקמינן בעומד בסרטיא אבל סיפא דקתני אם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית אפילו אינו עומד בסרטי' קאמר וכן נראה מדברי הריא"ף ז"ל שלא הביא בהלכות הא דסרטי' כך מצאתי בחידושי הרשב"א ז"ל

אבל הגאונים פירשו דאסיפא דמתני' דקתני ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית פריך אמאי מחמרינן כולי האי ולא סגי לן בכדי שיעשו כמו שסגי בחלילין ומפרקי' דבעומד בסרטיא עסקינן שהוא מקום פרהסיא וגנאי הוא לישראל ליקבר בקבר מפורסם שנתחלל את השבת ולי נראה שאף הריא"ף ז"ל כדברי הגאונים ז"ל הוא סובר וזה שלא הביא בהלכות שעומד בסרטיא משום דה"פ היינו טעמא דבחלילין שריא בכדי שיעשו ובקבר אמרינן לא יקבר בו עולמית משום דסתמו של קבר בסרטיא הוא עומד דהוה לי' מקום מפורסם מה שאין כן בחלילין שדרכן להביא אותן בצינעא ולפיכך לא הוצרך הריא"ף ז"ל להביא אלא סתם משנתינו שאם לא נאמר כן תיקשי לך מתני' אמאי נקט בחלילין היתירא בכדי שיעשו ובקבר איסורא דעולמית דהא אפילו בחלילין כל שהביאן בפרהסיא אסורין עולמית וכמו שנראה מן התוספתא שכתבתי למעלה וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפרק ו' מהלכות שבת ואפילו בקבר אי קאי במקום המוצנע שרי בכדי שיעשו וכיון שכן אמאי נקט שריותא בחלילין ואיסורא בקבר אלא וודאי כדאמרן דסתם הבאת חלילין בצינעא וסתמו עשיית קבר בפרהסיא כנ"ל

ובלבד שלא יזוז בו אבר. מהא שמעינן דאפילו טלטול מקצת שמיה טלטול שלא תאמר עד שיגביה או עד שיגרר אלא כיון שמזיז איסורו של דבר שאינו ניטל אסור וא"ת והא תניא לקמן גבי שלקי של תבואה מכניס ראשו תחתיה ומסלקו לצד אחר אלמא טלטול מקצת שמיה טלטול י"ל התם משום צער של בעלי חיים התירו כן תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודן בידך ואף שלמה אמר בחכמתו וזכור את בוראיך בימי בחרותיך

פכ"ד מי שהחשיך

דף קנג ע"א מ"ט שרו ליה רבנן פי' דכשם שאסור לומר לכותי בשבת לעשות לו מלאכה כך אסור לומר לו מערב שבת שיעשה מלאכה בשבת והיינו טעמא דאין משלחין