ריטב”א על גיטין פד

דלא קי"ל כוותיה ודילמא טעמא דכיון דכללן מתחלה נר' דמגרש ב' נשים בגט א' ור"י נמי פליג בהדי ר"ל מהאי טעמא אבל הרמב"ם פסק כר"ל דאנו פ' ופ' גרשנו נשותינו פ' ופ' הוי כלל דלא פליג ר"י בהא ודוקא כשזמן אחד לכלן הא לאו הכי הוי טופס לר"י אע"ג דערבינהו מעיקרא וכן עיקר:

מתני' ב' גטין שכתבן זה בצד זה ב' עברים באים מתחת זה לתחת זה וב' עדים יונים באי' מתח' זה לתחת זה פי' הגטין הם סמוכין זה לזה בשני דפין הא' בדף א' והב' בדף אחר והעדים באים מתחת זה לתחת זה וקס"ד השתא לפום מאי דאמר בגמרא דראובן תחת הימיני וכן יעקב תחת השמאלי ודרך העברים נחתום כדרכו ראובן בן יעקב בנו ראובן והעד הוא ראובן חת שהעדים הראשונים נקרים עמו כשר שזה הימיני ואם העדים הראשונים הם היונים השמאלי כשר ובגמרא מפ' אפינו יהיו העדים הא' עברים שהימיני כשר השמאלי נמי אמאי אינו כשר, בבן יעקב שתחתיו וזו היא צורתה עד א' עברי וע"א יוני עד א' יוני וע"א עברי באין מתחת פסולין בגמרא פריך אמאי שניהם:

גמרא וליתכשר האי בראובן וליתכשר האי בבן יעקב עד דהא תנן בן איש פ' עד כשר וק"ל והיכי אמתגרשה האי בראובן לחוד יוני יעק' בן ראובן דהא בעי איש פ' עד וכדתנן במתני' וי"ל יוני נפתלי בן ישראל דהשת' קס"ד דאע"ג דלא כתיב עד כשר דאיש פ' עד דמתניתן לאו דוקא דה"ה באיש פ' בלחוד סגי והא דתנן איש פ' בלא אתכשר ואכלו זו קתני:

א''נ דפשי' ליה דעד זה לבסוף אקמאי קאי ונ"ל כאלו כתוב ביה ראובן עד בן יעקב עד ומהדרינן דכתב ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא ומקשינן ולתכשר האי בראובן בן והאי ביעקב עד דהא תנן איש פ' עד כשר פירוש אכתי איכא למימר דמשמע ליה דעד לאו דוק' דקאמר דמתכש' קמא קמא בראובן בן לחוד ובתרא ביעקב עד ולא משו' עד אלא הוא משום יעקב ולישנא דמתניתין נקט ומהדרינן דלא כתיב עד כלומר עד דמתני' לאו דוקא והלכך שמאלי פסול וימיני כשר משום דאמרו' דהאי חתימה דיעקב שהוא על הגט השמאל כיון דלא מהני' לדידיה אוקמי אקמא והרי הוא. כאלו חתם תחתיו ראובן בן יעקב א"נ דכתיב ביה עד ודידעינן דהאי חתימ' דלאו דיעקב היא ולאו דוקא דידעינן דאפילו בספק לא מכשרי' ליה דהא קיום בעינן אלא קושטא דמלתא נקט דהא חתימה דראובן היא ואנן ודאי ידעינן דלא דאבוה ודילמא סימנה שוייה דהא רב צייר כוורא ורב חסדא סמך וכתב רבי' דדוק' דכתב עד הא לאו הני לא דלא עדיף אות. א' אבל שמו דאלו שמו לא סגי אלא ש בעד ואות א' כשמו היכי סגי בלא עד:

ואיכא מ"ד דלא צריך עד דכיון דסימנ' הוא הרי הוא כאלו כתב בפי' פ' עד דלא כתבי אלא לעדות והא' נר' עיקר ואם קנ' דטעמ' דגט ב' פסול משו' דדילמא גונדלי' חתים כלו' שהיוני' לא חתמו כדרכן אלא כדרך העברים וכיון דכן ליכא אבתרא עדות כלל אבל על הראשוני' לא חיישי לעול' דמחתמי' שלא כדרכן אבל האחרים אע"פ שהם יונים אפשר שחתמו העברי' של מעלה מהם וה"ה נמי אם הראשונים יונים שהב' כשר והא' פסול משום דיונים חתמו כדרכן וחיישי' דילמ' העברים של מטה מהם תפסו שיטתם וכן הלכה והא דתני זעירי ליתא ע"א עברי וע"א יוני ולתכשר האי בע"א עברי וע"א יוני ותו לא כלומר לתכשר הימיני ממה נפשך דאי חתמו העברי והיונים כדרכן כלם כשרים דאיכא ב' עדים אכל א' וא' ואפילו תימה שני בלי חתימה מ"מ העברי הא' חתם הדרכו והיונים תפסו שיטתו וכיון שכן הימיני ודאי כשר ופריק הא תני זעירי דשניהם כשרים משום דלא חייש לגונדלים ותנא דידן דפסול להו כתרוייהו חשש דילמא חד מנייהו גונדלים חתים שזהו העברי האחרון וכיון שכן על הגט הימיני ליכא אלא ע"א ופסול ה"נ פסול דחיישי דדילמ' שניהם היוני' חתמו גונדלים שתפסו שיטת, העברי של מעלה מהם וכ"ש העברי האחרון שחתם כדרכו וכיון שכן כל העדים הם על הימיני ועל השמאלי ליכא עדים כלל מפני חשש זה שניהם פסולים ויש נוסח' שכתו' בהן וכן גרסי' ולתכשר האי בע"א עברי וע"א יוני והאי בע"א יוני וע"א עברי והכי קמקשה אי אמרת דעברי ויוני חתמו כדרכן שניהם כשרים ואי אמרת דגונדלי' ודאי הראשון כדרכו והיוני שלמטה הימנו חתם גונדלים שתפס דרך היוני שלמעלה הימנו וכיון שכן ודאי כשרים ואהדר ליה דתנא דידן חייש דילמא חד מנייהו גונדלי' שהא' חתם כדרכו ושניהם היוני' כדרכן והעברי האחרון חתם גונדלים ואחז שיטתם וכיון שכן יש ג' עדים על הב' וע"א על הא' ומ"מ פסול הב' נמי פסול דדילמא היונים חתמו גונדלי' שתפסו להם דרך העברי שלמעלה מהם ואצ"ל העברי האחרון שחתם כדרכו ואין עדים על הב' כלל:

ודילמא המלוכי ממלוך כלומר לאחר שנכתב מקצת הגט נמלך שלא לכותבו ואח"כ עשאו שליח לכתוב השאר וכתבו בדף הב' מפני שהסופר כתב למטה בדף הראשון או עשה שם ציורים בכדי שאינו יכיל להשלימו באותו דף והשלימו בדף האחר ומ"מ הגט פסול משום דאין שליחות לחצאין דכשנמלך מעיקרא שלא לכתבו ובטל שליחות לחצאין אז בטל הגט וכיון דשלא נכתב כלו יכול לבטלו ואפילו לר"נ אינו חוזר ומגרש בגט זה ואסיקנא דכת' הרי את מלמטה ומותרת גט גט בא' בשבא בא' בשבת עברי ראו' בן יעקב עברי שמע בן יעקב מלמעלה ובענין זה ליכא למיחש לאמלוכי א"נ דידיע מתחתה דמגלתא ומ"ה כשרים:

מתני' חתמו עדים בראש הדף מהצד או מאחוריו בגט פסול וזו היא צורתה באחד בשבת אמר לה פ' אנתתי הרי את מותרת לכל אדם הקיף ראשו של זה והעדים באמצע שניהם פסולין פירוש באמצע שנמשכת חתימתן בין שני הגיטין אבל החתימה היה מן הצד וזו היא צורתו ראובן בן יעקב ראובן בן יעקב שמעון בז יעקב שמעון בן יעקב ראשו של זה בצד סופו של זה הם שני גטין בדף איזה למטה מזה והעדי' בין שני הגטין הראשון כשר והשני פסול שהעדים נקרין עם הגט ב דפ"ח ע"א גמרא איני והא רב חתים מן הצד התם כשגגו כלפי כתב כגון זה בצד ראשו של של זה והעדים באמצע שניהם פסולים לחזי הי מניהו כלפי כתב דודאי חד מנייהו כלפי כתב לפום מאי דפירו' במתני' ואע"ג דאפשר דלא הוי חד מנייהו כלפי כתב וצורתו כזה ראובן בן יעקב. או מצד זה שמעון בן יעקב, ר' בן יעקב הרי את מותרת ש' בן יעקב לא משמע ליה הכי דא"כ היינו רישא חתמו עדים בראש הדף מז הצד ומ"ה משמע ליה שהם חתומים בענין זה הגט של א' מהם כלפי כתב ואפי' הכי הם פסולין והיינו דאתא לאשמועי' ומהדרינן התם דרמו בעבורה דרשא כלומר אינה באמצע מן הצד וכדהוה ס"ד אלא באמצע ממש מראשו של זה לראשו של זה כגון זה ומקשינן א"ה סיפא דקתני הקיף ראשו ש"ז בצד סופו של זה ואי דימו בעבורא דדשא בהדי לאו בהדי האי מקרי פי' אא"ב דכל מן הצ' לעולם פסול כמתני' וקשיא לרב ומתני' בהקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע היינו באמצע מן הצד וכדפרישית והיינו דאתא לאשמועינן דאפילו גגו כלפי כתב פסול והקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע ממש קאמר כפשטא ואע''ג דלא אשמעינן רבא בהאי מידי דהא פשיט' תנ' דמתניתין דיני קמסדר וכיון דבההי' דלעיל אשמעינן רבנן כדפרי' תני ליה הא אע"ג דבה' לא אשמעינן מידי אא"א בריש' דהקיף ראשו של זה בצד ראשו ש"ז והעדים באמצע בעבור דדש' קאמר הא ודאי פשיט' דפסול ואם כן סיפ' דקתני ראשו של זה בצד סופו של זה מאי אתא לאשמעינן אי באמצע ממש כפשט' פשיט' דהראשון כשר והשני פסול ואי כעיבורא, דדשא ודאי שניהם פסולין דלא בהדי דהאי מקרי ולא בהדי האי מקרי וא"כ מתניתין מאי אחא לאשמעינן ופריק שב ברישקי הוה חתום אכל כל מן הצד לעולם פסול ואפילו גגו כלפי הכתב ומתניתין הא אתא לאשמעינן כדפרי' והשתא ל"ק לן אמאי לא שני לן דמאי באמצע כשהעדים חתומים באמצע ממש לרוחב המגילה כנגד השטה דא"כ הא פשיטא דבהקיף ראשו של זה בצד סופו של זה שהראשון כשר ומתניתין לא אשמעי' עידי ומ"ה פריק ליה רב בדיסקי הוה חתים ופי' ס"ד מעקרא דמהצד באמצע קאמר ואשמעינן מתניתין שאעפ"י שהגט לפי כתב פסול כך פי' רבינו נר"ו ונכון הוא:

ת"ר חניכת אבות בגטין עד י' דורות פי' חניכת משפחה ופי' בתו' שאם נקראו אבותיו באותה חניכא עד י' דורות זו היא חניכא דאמרינן דאם כתבא בהני סגיא ורטב"א אומר ג' דורות ומיהו להאי פי' ראובן בו יעקב שמעון בן יעקב הרי את מותרת כו'