ראשון לציון על נ"ך רעב

באופן כי לדבר מצוה הם מוליכים אותו לעשות זה שלא לבא בדמים באופן מי הוא שלא ירצה ללכת לפיקוח נפש ועדין יש לו לחוש על עצמו שמא כאשר יודיעם בהקיצו האיש ילכד הוא ויעמוד עליו האיש ויהרגהו בפגעו בו הוא ימיתנו לזה אמרו נצפנה פי' שגם זה האורב לא יהיה במקום ידוע לעמוד עליו הלז ויהרגהו אלא שיהיה צפון שיצפנו אותו וזהו נצפנה כי מה שיארוב יהיה צפון שלא יראנו הוא ויועיל להרגיש בהעירו וכדומה להודיע הגנבים שלא לעשות קול הברה עד שירדם וכדומה ועדין יאמר זה האיש ולמה אני מכניס עצמי בענין זה יהיה מה שיהיה לזה אמרו לנקי חנם איך ולמה לא תחוס על נפש נקי שימות חנם אם יעמוד עליהם פשיטא שיהרגוהו לזה מצוה אתה עושה. ועדין יחושו לו לומר הן אמת כי בערך הנגנב עושה בו מצוה שאם לא ילך הוא בודאי שימות וזה הוא מצילו אלא שיש ספק אחר, שמא יעמוד והוא גבור חיל ואת כלם יהרוג יחד ויכניס עצמו בסכנת נפשות ויאמר למה אני מכניס עצמי בסכנת נפשו' שמא יקום האיש ויהרוג את כלם לזה אמרו לו כי אין לו לחוש לזה כי הם גבורים וסומכים על כחם וגבורתם שאם באולי יעמוד עמהם שאין להם שום מיחוש שיערוך עמם מלחמה ויכנסו עמו בסכנת נפשות וזהו אומרו נבלעם כשאול חיים כי יש בהם כח איש את רעהו חיים בלעו בעוצם גבורתם ותמימים כיורדי בור שזה יותר הוי תוספ' גבורה שלא יצטרכו לזוז בהם אבר ולרצצם ואז יכולו להם אלא תמימי' כאדם הלוקח צפור חי בלי שיטרח עמו כך בעיניהם האנשים ההמה הגנבים באופן אין כאן חשש נפשותם ואין כאן אלא אדרבה מצוה עושה בהליכתו עמם ועדין נשאר ענין אחד גוף הגניבה של הממון של זה האיש העלוב מה היא ועוד יאמר בדעתו זה האיש המפקח מה פשעו מה חטאתו שיגנבו ממונו של זה לזה הם מפתים אותו כי יש דבר גדול בבית זה האיש וזהו כל הון יקר וכנגד חשש איסור הגניבה אמר נמצא לומר כי אין זה אלא מציאה כאשר המציאה אין לה בעלים כך זה הממון אין זה בעליו אלא הוא גזלו ובוזזו וזהו נמלא בתינו שלל פי' מה ששלל הוא כי זה האיש לא עמל בו ולא גדלו בשלמא אם היה זה האיש מרויח כדרך העולם נחוש לגניבתו משא"כ הוא זה שכל עיקר הממון הוא בידו שלל למה ימלא ביתו הוא שלל ונהפוך הוא אנחנו הוא שנמלא בתינו שלל ואין כאן שום חשש איסור, באופן כל שומע דבריהם יתפתה בחלק לשונם ונשאר עתה לדעת אחר שהם הם הגנבים והם הם הבעלי זרוע והוא אינו משמש כלום אלא שלא יבאו לידי רציחה כנז' א"כ חלקו גרוע מהם לזה אומרים כי בשכר זה שעושה יטול כאחד מהם ועושים לו טובה לבחור כרצונו אם ירצה שתהיה להם כיס אחד מה טוב ואם ירצה לחלוק הרשות בידו, או יאמר שמטיבים עמו טובה אחרת שיעשו עמו אפילו מציאה בדרך לא מלבד שיטול עמהם בשלל זה אלא אפילו ירויחו חוץ ממנו דבר מה יהיה לכללות וזה הוא כיס אחד יהיה לכולנו כל מה שינתן בכיס של אחד מהם יהיה לכולם חלק בו וזהו אפילו מציאה בדרך

בני אל תלך בדרך אתם וגומ' כי רגליהם לרע וגומ' כי חנם מזורה הרשת וגו' והם לדמם יארובו וגו' כן אורחות כל בוצע בצע וגו' צריך לדעת למה כפל הענין במלות שונות בדרך אתם מנתיבתם שנראה כשפת יתר. ונראה שכונת הכתובים לומר לזה המתפתה לא מיבעיא שלא ישמע אליהם אלא אפי' יאמרו לך שתהיה יוצא ובא עמהם להיות בחברתם אל תלך בדרך אתם פירוש אפי' בדרך בעלמא אין לך להתלוות עמהם ולא די זה אפי' בדרך המיוחד להם שהם רגילים שם מנע רגליך ממנו שמא תפגע בהם ולזה דקדק הכתוב ואמר מנע רגליך מנתיבתם אפי' אינם בו ולזה ג"כ אמר דרך ונתיב שדרך יורה על מקום בלתי מיוחד ליחידים ובזה הוא אומ' שלא ילך עמהם ונתיב יורה על מקום מיוחד ליחידים להיותו מוגבל וקצר ובזה מזהיר שימנע רגלו מאותו נתיב אפי' אין החוטאים בו והטע' הוא כי רגליהם לרע ירוצו פי' כנגד מה שאמרו בדבריהם כי הם חסידים ומבקשים להציל נפש לבל יבואו בדמים והצדיקו עצמם לפניו דאפי' גזילה וגניבה אין כאן כאמור לא כן הוא כי האנשים החטאים האלה חשודים הם על שני דברים בין על הגזל ויודעים כי רשע מעשיהם ועושים ואו' תיבת כי רגליהם לרע ירוצו שאין לו משמעות ישר ויותר היה לשון מתוקן לומר כי הם רע יעשו או ירשיעו ומה הוא או' לרע ירוצו, אכן דע כי האדם בעשותו רשע בתמידות לרוב תמידותו בו לא יחשוב בעשותו כי רשע הוא אלא ירוץ לעשותו מבלי מחשבו' לבו והוא ע"ד או' ז"ל עבר אדם עבירה ושנה בה נעשת לו התר ומה גם בהרגילו בה כמה פעמים בבואה לידו ירוץ לעשותו בהיתר גמור וזה הוא שאמ' כי האנשים הללו לרוב רשעם נעש' בעיניהם הרע אשר ירוצו לו לעשותו התר כדברים המותרים ולזה הם אומ' לך נמלא בתינו שלל כי אין איסור מטעם הנז' וכנגד אומרם לך שהם מתחכמים להציל נפש א' דע כי האנשים הללו אין בעיניהם חשש חומר הריגת נפשות אפי' לחשוב בה אם בן מות הוא ואצ"ל לבקש אחריך להציל וכדומה כנז' וזהו אומרו וימהרו לשפוך דם

עוד יכוין לומר דע שאתה מסוכן אם תלך עמהם אחר שהם כ"כ רגילים עד שרגליה' לרע ירוצו ואין נחשב בעיניהם הרע לרע גם עליך תעבור כוס תרעלתם ואף רוחך יעלעו דם ועל אותו חלק שתטול עמהם לגוזלו ממך ישפכו דמך וכל דבריהם לך ידמו כרשת לפני כל בעל כנף וזה הוא אומרו כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף פי' כי הבעל כנף כשרואה רשתות מלאות מזורה פירוש מלאות זורר שממלאים אותם הבעלים בזרעונים זעיר שם זעיר שם וכראות הצפור הזרעונים מעופף ויורד לאכול לשבעה ואחר האמת מה ראה בעל הרשת שפרש רשתו ומלאה חטים או שעורים לא לחנם אלא לצוד לעוף הבא לאכול הגרעינים והכתוב מדבר בתמיהה כי חנם פי' וכי חנם לא היא כן הוא ממש פיתוי האנשים הרשעי' הללו שאומרי' לך כ"כ הבטחות טובות והם כמזורה הרשת כי לא יעלה על דעתך כי לטובתך מכוונים, וכפי זה יתמה הרואה אם הם לטובת זה האיש לא יכוונו להטיב גם לטובת המתיעצים עליו לא כן יכוונו כאמור כי לא ירחמו עליו אחר האמת מה היא כונתם לז"א כי טעמם שמפתים אותך לא לחששת אותו האיש אשר באו לביתו לשלול שללו כמות שהם אומרים אלא לחששת נפשם וזה הוא שדקדק הכתוב לומר והם פירוש טעמם האמיתי הוא לדמם יארובו דהיינו שהם יראים לנפשם ומבקשים להם עזר וסיוע שיראים שמא יהרגם הנגנב לא כמו שהם אמרו כי אין להם חשש עצמם נבלעם חיים לא כי אלא יראים על דמם לזה עושים אורב להיות להם להצלה ומה שאמרו שלא תירא שמא יעמוד האיש עליך ויהרוג אותך כי ישימו לך מצפון שלא ימצאך להורגך לא כן הוא כי לא לך הם יצפנו אלא לעצמם יבקשו לצפון וזה הוא יצפנו לנפשותם ואותך ישימו למקרה ופגע אם יעמוד האיש לך לבדך ימצאך ויהרגך מטעם זה מבקשים ללכת עמהם ואו' כן אורחות וגו' פי' כנגד מה שאמרו כי אותו ממון שהם הולכים עליו לגוזלו גנוב הוא אתו ולזה אין עליהם איסו' גזל דע שאפילו לדבריהם גם בממון הזה הבצוע הבוצע אותו מעלה עליו הכתוב כהורגו לבעליו ולזה כפל התיבות בוצע בצע שבצע חברו אפילו במציאות זה נפש בעליו יקח ולזה ג"כ דקדק לו' כן פי' כמו הבוצע ממון התר הוי כנוטל נפש בעליו כן הנוטל ממון שחברו בא לו באיסור כנוטל נפש בעליו ולזה תמצא שאומר הש"ס בתר גנבא גנוב וטעמ' טעים ופיר' רז"ל שהדבר בתמיהא

או יאמר שהכונה היא כנגד מה שאמרו כי הממון גזול ביד האיש ההוא דע כי לא כן הוא וזה תמצא שכן דרכם כשרוצים לבצוע הם ממציאים התר על זה ואומרים אין זה הממון כי אם גנוב הוא בצוע הוא וזהו שאמר הכתוב כן אורחות כל בוצע שאומר על זה שבוצע כי הוא מעיקרו בצע ואחר האמת תדע כי לא ממון יחשב להם אלא דם שפכו כי את נפש בעליו יקח: