ראשון לציון על ביצה קפג

אפילו בלא פותחת מהני אתא איהו ואמר לא מהני א"כ הכי הול"ל אם יש לו פותחת דאז נשמע שמתנה להיתרא אבל ממה שאמר כל כו' משמע דלא אתא אלא לטפויי היתרא דאין במלתיה כמו לשלילת התר דאדכר ת"ק וברור וכל זה לגי' דקמן והרמב"ם כתב בפ"ב מהי"ט וז"ל ומביאין מן המכונסין ברה"י ואפילו היתה מוקפת שלא לשם דירה ובלבד שיהיה לה פותחת ותהיה בתוך תחום שבת ואם חסר אחת מכל אלו הרי הן מוקצה ע"כ מוכח מדבריו דר' יוסי בפותחת תליא ליה מלתא ואוסר סמוך בלא פותחת ובהכרח דלא הוה גריס כגירס' דקמן ולדרכו ז"ל הכי פשיט ליה מדקאמר ואפילו בתוך התחום דלא היה צריך לומר אלא נתכוון לומר עז"ה כל שנכנסים הוא דשרי פי' אבל בלא פותחת אסיר. ואמר עוד ואפי' וכו' פירו' ואם יש לה פותחת יש בה קולא אחרת אפילו תוך התחום ומשמעות תיבת אפילו מאמתת דרך זה דגרס אפילו כו' נשמע סמוך ואתרוייהו קתני פותחת ותו אי תימא דרבי יוסי תרתי לקולא קתני הכי הול"ל ר"י אומר אפילו תוך התחום מותר אם יש לו פותחת ואז לשתמע שפיר דלטפויי היתרא אתא דר' יאודה התיר בסמוך ואתא איהו ושרי אפילו תוך התחום אם תהיה לו פותחת ומדקתני בכה"ג שהתחיל התנאי ואמר כל שיש לו פותחת ומשמע אלה פסל הראשונים עז"ה לא הכל תלוי בסמוך לא כן הוא הכל תלוי בפותחת ומסתייעים אנו לדרך זה בטעמא דמסתבר, דע דמאי דקאמר הש"ס בצד בעיא הראשונה דר"י יאודה בדאית ליה פותחת הוא דשרי לבד פי' דס"ד הש"ס דסתם קרפף אית ליה פותחת ולא אצטריך למיתני פותחת מונח זה לא אשכחן דדחי ליה הש"ס כל עיקר אלא דקאמר דאינו מעכב אי אתרמי ולא הול"ל פותחת אבל לעולם מסתמא אית ליה פותחת. ולפום השתא מייתר רישא דמלתא דר' יוסי אמאי אצטריך למיתני כל שנכנסים בפותחת כיון דאורחא הכין הוא אי נמי רצה לפרשה הכין הול"ל ר"י אומר אפילו תוך כו' כל שנכנסים לה בפותחת ואז הוינא אמרין דפי' טעם ההתר לא לפלוגי אתא דנקשה הרי סתם קרפף אית ליה פותחת אלא טעמא קתני אמאי אפילו בתוך התחום משום כו' מה דלא משתמע הכין במאי דקתני בכה"ג כל שנכנסין דמשמע דאתא לשלול סתם קרפף שאין לו פותחת אי נמי הוי הכי והוי הכי ואחר האמת לאו קושטא הוא דהרי דעתו דש"ס דסתם קרפף אית ליה פותחת דמן הסתם לא לימא תלמודא מלתא דלא קיימא הכי ומהשתא נתגלה לנו דעת רבי יוסי שנתכוון למיתני כה"ג כי היכי דלא תימא דדעתו היא תרתי לקולא דאי הוה תני כה"ג ר' יוסי אומר אפילו בתוך התחום כל שיש לו בלישנא דוקא כדכתיבנא דהוה בעי למיתני הוה משתמע דלא פליג אסמוך דקתני ר' יאודה אלא אמאי דהצריך סמוך קאמר איהו אפילו תוך כו' כל שיש לו פותחת ולעולם היתרא דסמוך דר' יאודה לא כהתה עינו גם לדעת רבי יוסי והוא לא כן יחשוב להכי סבל למנקט לישנא דלא מעלי כי היכי דלא נידוק הכי ואדרבה דייקינן שפיר מדקתני כל שנכנסים כו' ואפילו כו' דגם בסמוך בעי פותחת והיא דעת גדול דעת הרמב"ם ז"ל ומאי דקאמר הש"ס הלכה כר' יוסי להקל הכי פי' דהש"ס מסיק לפי' דר' יאודה דתרתי בעי ולפ"ז אתי ר"י לקולא דבפותחת לבד סגי ודע דבפי' המשנה פי' הרמב"ם דברי ר' יאודה דתרתי בעי סמוך ופותחת וזה לך האות לדרכו אם יש לך לב חכם. ולפום השתא לא סלקא פשיטות דבעיא מדיוקא דדברי ר' יוסי אלא לפי' רבי לבד ופיר' דרבי יאודה לא נתברר מהאי דיוקא דרבי יוסי ומפשיט לן מדקאמר ר' ירמיה הלכה כר' יוסי להקל שוב ראיתי להרשב"א בחידו' למס' י"ט כ"י שכתב דגירס' הרי"ף בגמ' היתה הכי איבעיא להו ר' יוסי לקולא או לחומרא ע"כ ומסתמ' הכי גריס לה הרמב"ם ושפיר

שם גמרא איכא דמתני לה אסיפא ולא בקופיץ כו' כתב הרמב"ם בפ"ד מה' י"ט וז"ל אין מבקעין עצים בי"ט לא בקרדו' ולא במגל כו' אלא בקופיץ ובצד החד שלו אבל לא בצד הרחב מפני שהוא כקורדום עכ"ל נראה דדעת רבינו בפירו' דסוגייא הכין הוא דללישנא קמא לא אסרינן אלא קורדום מצד הרחב אבל צד הזכרות שבו שדמי לצד נקבות שבקופיץ מותר. וללישנא בתרא מחמיר טפי דלא מבעיא צד זכרות דקורדום דאסיר אלא אפי' צד נקבות דקופיץ דדמי לצד זכרות דקורדום אסיר הגם דצד זכרות דידה שרי ודלא כפי' רש"י ועקר דלרש"י לא משתמע מיניה דפליג לענין דינא דאית לן למיתלי דבאתריה דדין כו' ובאתריה דדין

שם מתניתין בית שהוא מלא כו' רש"י דהגם דבין השמשות הוו אסירי מחמת איסור דאסור לפחות לכתחל' עכ"ז כיון דלא אסיר אלא מדרבנן לא אמרי' בכה"ג הואיל והוקצה לבין השמשות הוקצה לכוליה יומא ע"כ. ליכא לאוכוחי מהא דאם היה איסור דאורייתא דאסיר לר"ש דאפשר דלרבי הוא דקאמרינן הכי ולכשנבא להעמיד המשנה כר"ש אפי' היה הבית בנוי בנין גמור שרי. ולמאי דכתיבנא לעיל דלר"ש כיון דאיהו עביד לאיסור בידים בעינן דיושב ומצפה שיסתלק האיסור כההיא דנר דבהכי דוקא דשרי ר"ש הכא נמי נימא הכי דמיירי בפתח רעוע דיושב ומצפה שיפול הפתח להוציא פירות. אלא דהרמב"ם כתב בפ"ב וז"ל בית שהוא מלא פירות מוכנים ונפחת נוטל מן מקום הפחת עכ"ל. ממה שלא התנה דהיה הבית רעוע משמע דבכל גוונא שרי אפי' בנין גמור ואפי' אינו רעוע וקשה דאפי' ר"ש יאסור בכה"ג דהא נר דשרי הוי מטעם דאדם מצפה מתי תכבה כיון דעומדת ליכבות כדקאמר הש"ס התם בשבת וכתבתיה למעלה. משא"כ בית שאינו רעוע לא ס"ד שיפול וכדקאמר ג"כ למעלה גבי סוכה שהקשה מי דמי נר יושב ומצפה כו' ומוקי לה ברעועה ואם כן אפי' לר"ש אסיר ומכ"ש לר' יהודה דפסקי' כוותיה בי"ט ורמב"ן כתב דשאני מוקצה הגם דהוי אסור כאיסור תורה כיון דהקצאת הפירות אינן מחמת עצמן אלא מחמת מניעת איסור סתירת הכותל מודה אפי' ר"י דלא הוו מוקצה יעש"ד. וכפי דבריו עדיין קשה סוף סוף כיון דלא אשכחן דשרי ת"ק הכא אלא בכותלא דאוירא דליבני מנא ליה להרמב"ם לומר אפילו כותל בנין. וי"ל כיון דאיסור מוקצה עיקרו מדרבנן כל דלא אשכחן להדיא דאסרו דכותיה דהאי מוקצה לית לן למיסר והכא דאוקמה תלמודא למתני' באוירא דליבני לא הוצרך לאוקומה הכי אלא לר"מ דשרי לפחו' לכתחילה והגם דאיכא למימר מדר"מ נשמע לת"ק עכ"ז איכא למימר הכי ואיכא למימר דת"ק בכל גוונא קאמר בין כותל בנין בין אוירא דליבני ור"מ פליג בהיכא דהוי אוירא דליבני וכיון דמלתיה דת"ק שקול ולא אשכחן דאסרו רבנן מין מוקצה כזה מדבעי' לומר דשרו בכל גוונא. ועוד לא סבר הרמב"ם למיתלי טעמא דת"ק דשרי משום דאיסורו מדרבנן דהא מעות שעל השלחן הגם דאיסוריה בין השמשות לא הוי אלא מדרבנן אעפ"כ אסר ר"י הגם שנפלו המעות אלא ודאי לא תליא מלתא באיסור דרבנן אלא טעמא דאיסוריה לאו מחמת עצמו וא"ת טבל דעבר ותיקנו אמאי שרי השתא דלא תלי טעמא דהיתרא מטעם דאיסורו דרבנן ומאי שנא ממעות שעל הכר. י"ל דשאני טבל שההתר שבו אינו אסור מצד עצמו ולא בסיס לדבר האיסור אלא שהוא מעורב חולין ותרומה ומעשר יחד ותרומה ומעשר שבו מונעי' אותו מהחולין שבו כמו שמונע כותל הבית לאכילת הפירות ולא דמי לשולחן שעליו מעות שנעשה בסיס לדבר האיסור. וא"ת למאי דאסיקנא לכ"ע לא שרי ר"ש כל שלא היה בדעתו בין השמשות עליו כגון סוכה וכדומה א"כ אמאי מוכיח רב נחמן ממתני' דלא מן הקורה שנשבר' בי"ט דסתם לן תנא כר"י דלמא אפי' ר"ש יודה דאסיר דאין אדם יושב ומצפה שתשבר קורתו. וי"ל דמדקתני סתמא משמע אפי' קורה שהיתה רעועה מאתמול

וראיתי להרשב"א בחידושיו כ"י שכתב לתרץ לזה דמיירי בקורה חדשה דעבידא דפקעא ומתניתין סתם דבכל גוונא אסיר ולהכי אוקמוה כר' יאודה ותירוצו ז"ל דחוק דסוף סוף אינו כ"כ קרוב לודאי שתשבר ולא דמי לנר דודאי שתכבה ושקול הוא הדבר שישאר בה שמן או לא משא"כ קורה חדשה