ראשון לציון על ביצה קכב

דלהסקה קיימי אלא ודאי דלא סברי כדעת הרב המאור

עוד ראיתי להוכיח דלא כסברת המאור מדגרסי' במכלתין בפסקת המשנה דקתני אפר כירה מוכן הוא ואמרינן בש"ס דדוקא שהוסק מעי"ט אבל הוסק בי"ט אסור ע"כ והא עדיפא מביצה דיש בידו להסיק ולעשות אפר משא"כ הביצה אין בידו ואעפ"כ אמרינן דכיון דאינו במציאות הוי מוקצה וכפ"ז אשכחנא פתרי לדברי רבינו עמוד העולם הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"א מהלכות י"ט וז"ל כיצד תרנגולת העומדת לגדל ביצים כו' וכן שור העומד לחרישה וכיוצא בהם מוקצים הם וכו' וכשם שמוקצה אסור בי"ט כך הנולד אסור עכ"ל לכאורא ק' דאדרבה מסוגיין משמע דנולד חמיר טפי ממוקצה דקא' אפילו מאן דשרי במוקצה אסר בנולד ואפילו לרב נחמן במדרגה חדא נינהו ומדברי רבינו משמע דנולד גרע ממוקצה מדקאמר וכשם כו' ולמאי דאסיקנא א"ש דאצטריכא ליה להרמב"ם לאשמועינן הגם דאיכא נולד דלאו מוקצה וכגון עגל שנולד מפרה דקיימא לחרישה או לילד דלא קיימא לאכילה ועגל זה לא הקצה אותו והאי דמי לביצה שנולדה מתרנגולת העומדת לגדל ביצים לאכילה וסד"א דלא מקצי איניש מאי דחזי לי' והאי חזי ליה קמל"ן דאעפ"כ כיון שלא היה בעולם והשתא הוא דאתיליד מטעם זה הוי דינו כמוקצה ודלא כהרב המאור. אלא דצריכינן ליישב סוף סוף תלמודא דקאמר אפילו מאן דשרי במוקצה אסר בנולד. ונראה דכיון דבהאי נולד דביצה איכא תרי גווני חד דידע מאתמול דמילדא בי"ט וחד דלא ידע בה כל עיקר ובערך האיך דידע בה והאיך דלא ידע בה כלל הוי עדיפא ממוקצה וכיון דמתני' קתני סתם ביצה שנולדה בי"ט ב"ש אומרים תאכל משמע בכל גוונא ואפילו לא ידע מקמי הכי דליהוי דעתיה עלויה ואהא קאמר דאפילו מאן דלית ליה מוקצה אית ליה נולד ואסיר כה"ג והרמב"ם דחדית לן דינא דאסור בנולד אפילו הוה דעתיה עלויה דבזה גרע ממוקצה כדכתיבנא. ואולי שנתכוון ג"כ הרמב"ם במאי דכתב ונולד דינו כמוקצה לומר וכי היכי דמוקצה אינו אסור אלא בי"ט ולא בשבת כדקאמר התם הכא נולד דלא חמיר אלא בי"ט

שם גמרא גבי שבת דחמיר כו' וא"ת כיון דמתני' דהכא קתני בהדיא דב"ה מחמירין בי"ט ובהך דמגביהין עצמות קתני ב"ה לקולא לפום אפכותא דרב נחמן א"כ קשי' ב"ה אב"ה וב"ש אב"ש דב"ש סברי איסור מוקצה דשבת משום דחמיר ולא בי"ט משום דקיל וב"ה סברי אדרבה י"ט דקיל מחמרינן ולא בשבת דלא אתי לזלזולי ופסק רבינו הקדוש כב"ה מטעם עצמו. וא"ת לר' יהודה דפליג בהדיא במחתכין את הנבילה וקאמר אם לא היתה נבילה מע"ש דמחמיר אפילו בשבת א"כ הוי כב"ש ושביק ב"ה ואמר ב"ש דאיכא למימר דסובר ר' יהודה דמוקצה כה"ג חמיר טפי ומודים אפילו ב"ה דאסיר וכדומה לזה כתבו התוספות בד"ה דלמא למאי דקאמר הש"ס ב"ש לית להו מוקצה הקשו מההיא דמנענע ביוני שובך ואמרו דמודים ב"ש בכה"ג דהוי מוקצה כתב הרמב"ם בפ"א מהלכות י"ט וז"ל ויש בי"ט מה שאין בשבת איסור מוקצה שהמוקצה אסור בי"ט ומותר בשבת מפני שי"ט קיל משבת אסרו כו' שמא יבואו לזלזל כיצד תרנגולת העומדת לגדל ביצים ושור העומד לחרישה כו' ופירות המוכנים לסחורה כו' כל אלו מוקצין הן כו' אבל בשבת הכל מזומן אצל שבת כו' חול מכין לשבת כו' אבל אין י"ט מכין לשבת ולא שבת מכין לי"ט כו' ואע"פ שהתרנגולת עומדת לאכילה הואיל ומאמש נגמרה הביצה נמצא שבת מכין לי"ט ואסורה בכל י"ט גזירה משום י"ט אחר השבת כו' ע"כ לכאורה רמב"ם מזכה שטרא לבי תרי פסק כאוקמתא דרב נחמן וכאוקמתא דרבה דוהכינו. ונראה דסובר הרמב"ם דמכח הנהו תרי סתמי דסתם רבינו הקדוש בהכרח לחלק כרב נחמן ומה גם דמייתי תלמודא ישובא כרב נחמן ולא מייתי חולק עליו בהא מלתא דישובא דתרתי סתמי מוכח מהש"ס דהכי מסיק בהו וליכא מאן דפליג ומאי דפליגי אמוראי עליה לא הוי אלא בישובא דמתני' דידן דמפרש לה בעומדת לגדל ביצים דוקא וליכא לאקשויי בשלמא לרב נחמן דמפרש למתני' דב"ש אומרים תאכל במוקצה שפיר יהבין טעמא להך סתמא דאין מבקעי' עצים כב"ה דאסרי מוקצה בי"ט אלא השתא דמוקמינן למתניתין בעומדת לאכילה וטעמא אחרינא קאמרי אמוראי מנא ליה לאסור ר' מוקצה בי"ט כיון דב"ה שרו ליה בשבת כדקתני ההיא דמגביהין לפום אפכותא דר"נ א"כ דלמא בשבת שרו ומכל שכן בי"ט. ב' תשובות בדבר חדא כיון דב"ה לא שרו להדיא בי"ט מצי רבינו הקדוש למיגזר מדידיה ועוד דמההיא פלוגתא דיוני שובך דב"ש סברי לא יטול אא"כ נענע וכו' מוכח דסברי ב"ה איסור מוקצה בי"ט והגם דדחי' בדבור הקודם לזה דאין זו ראיה היינו לסברת רב נחמן אבל לשאר אימוראי ל"ש להו. ומהשתא שפיר סתם ר' לאסור מוקצה בי"ט כב"ה ומתני' דידן דביצה לאו מטעם מוקצה היא. וטעם רמב"ם דפסק כאוקמתא דרבה דוהכינו הגם דתלמודא קאמר כולהו כרבה לא אמרי הכנה לית להו וא"כ רבים פליגי עליה טעמו ז"ל מההיא דאמרי' לקמן דף ד' וז"ל אתמר שבת וי"ט רב אמר נולדה בזה אסורה בזה ור' יוחנן אמר נולדה בזה מותרת בזה ומסיק בגמ' דפלוגתייהו בהכנה דרבה רב אית ליה הכנה דרבה ור"י לית ליה כו' וקאמרינן התם אמר רבא הלכתא כרב כו' ע"כ. וליכא לאקשויי מההיא דפרק חבית דאמר רב חסדא חולב אדם עז וכו' אמאי לא אמרינן לאסור התם בי"ט אחר השבת מיהא משום הכנה בהיכא דחולבין את העז בי"ט שאחר השבת חלב שנתקבץ בדדיה בשבת דהא הוכן בשבת. דלפום מאי דכתב הר"ן לחלק בבצים גמורות מטעם דהוו כגופה של תרנגולת הכי נמי דכוותה הוי כגופה וכשחולב אותה אז הוא דהוי מוכן. ואה"נ אם חלב בי"ט דאסור בשיבת שאחריו מטעם הכנה ואם הבהמה עומדת לחליבה אפי' חלבו ביום טוב דעלמא אסור אפי' לאוכלו באותו יום עצמו כמ"ש בהגהות אשירי ריש מכילתין דההיא דחולב אדם עז לתוך הקדרה מיירי בעומדת לאכילה דאי בעי שחיט לה. א"נ לפום מאי דמחלק הרמב"ם בחי' ביצים הנמצאים בתוך תרנגולת ה"נ נחלק במה שלפנינו דדוקא בהיכא דכל ההכנה באה מעצמה משבת או מי"ט כהא דביצה שנולדה אבל החלב אינו בא מעצמו אלא על ידי חליבה ונמצאת הכנתו בא גומרה על ידי האדם לא מיקרי הכנה זו של שבת

ע"ב גמרא אמר רבה בתרנגולת העומדת לאכילה ובי"ט אחר השבת ומשום הכנה וכו' ורבה לטעמיה ע"כ פרש"י וז"ל לטעמיה דאמר בפסחים ויליף מהכא דמוקצה דאורייתא עכ"ל משמע דסובר רש"י דעיקר טעם איסור ההכנה הוא מדין המוקצה דזולת זה מה איסור איכא. וליכא למימר דאיסור הכנה הוי בידים ממ"נ קשה אם בשבת תיפוק ליה דאפילו לעצמו אסור להכין ואי בי"ט הרי רבה גופיה סבר דשרי לאפויי ולבשולי מי"ט לשבת הגם דסובר דב' קדושות הם אעפ"י כן שרי מטעם הואיל וא"כ מה הוא איסור זה שאסרה תורה לעשות מזה לזה אלא ודאי דאיסור זה הוי איסור מוקצה כל דהוי שלא מן המוכן והוכן בי"ט אסור בשבת וכן להפך וכן בכלל זה הוי ביצה שנולדה בזה אסורה בזה ואפילו הוכנה בידי שמים דסוף סוף לא היתה במציאות ושבת הכינה ולזה אסורה ולא תקשה לאו ק"ו הוא ומה מלאכות גמורות שאנו עושים בי"ט והכנה גדולה אנו מתירים בשבת הכנה כזו בידי שמים אסור לא קושיא היא דהלא י"ט לעצמו אנו מתירים אפייה ובישול ואנו אוסרים מוקצה לכ"ע מדרבנן מיהא וטעמא הוי דההכנה בעי' שתהיה מקודם וא"כ למאן דאמר דאורייתא נמי לא תיקשי וא"ת סוף סוף מאי מוקצה איכא בביצה שנולדה בשבת אחר י"ט מתרנגולת העומדת לאכילה הלא מוכנת היא תמיד בי"ט כל אימת דבעי שחיט לה הא נמי לאו קושיא היא דכיון דקסבר רבה כל דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה שמעינן דכוליה יומא דאתמול בכלל גמר דידה דהא לא מפלגינן בין נולד בסוף היום לנולדה בתחילת היום בכולהו אנו אומרים מאתמול א"כ לא תליא מלתא בזמן קצר או ארוך אלא באתמול וכל חלק מאתמול