ראשון לציון על ביצה קכא

מסכת ביצה פרק א'

דף א' גמרא דלמא בית שמאי לית להו מוקצה התוס' הקשו ממתני' דקתני במכילתין דף ד' לא יטול אלא א"כ נענע וכו' וחלקו דמוקצה דב"ח חמיר ומודים בו ב"ש פירוש דב"ח דהתם דהיינו יוני שובך משום דרגילים מגדלי יונים להניח בריכה ראשונה להיות צוותא לאמה כמו שפי' רש"י התם ולהכי מסח להו מדעתיה ובהכי הוא דקאמרי ב"ש צריך שינענע וכדקאמר הש"ס התם דפלוגתייהו דב"ש וב"ה בבריכה ראשונה כו' והגם דמסיים התם אבל שניה דברי הכל באומ' זה וזה כו' הא מלתא הוי לפי מסקנת הש"ס אבל לפי קס"ד וגם למסקנת ר"נ דמוקי מתני' משום מוקצה מצי למימר דלא קאמרי ב"ש אלא בבריכה ראשונה ומטעם האמור מה שאין כן בריכה שניה דלא בעי לומר אפי' זה וזה וכו' וה"ה תרנגולת העומדת לגדל ביצים דמסתמא לא מסח אינש דעתיה מינה. וק"ל תרתי להאי ישובא חדא למאי דמסיק הש"ס מילתיה דר"נ בקושיא וטעמא דלא פליגי ב"ש וב"ה בתרנגולת היא וביצתה אמאי לא מצי למימר והיינו טעמא משום דסו' דגם ב"ח כה"ג מסח איניש דעתיה מיניה ולכ"ע התרנגולת מוקצה ולא פליגי אלא בביצתה ומי הכריחנו לומר דלא סברי ב"ש מוקצה בב"ח אלא ביוני שובך ולא בתרנגו' כי היכי דתקשה לר"י דלמא דלא שנא ולהכי לא נחלקו בתרנגולת והגם דכפי האמת איכא חילוק בין יוני שובך לתרנגולת כדכתי' ולא מדמינן להו אהדדי עכ"ז מכח קושיא אמרינן דסברי ב"ש גם בתרנגולת ותו האי תרנגולת העומדת לגדל ביצים במאי עסקינן אי לגדל ביצים לאכילה אמאי חיישינן בהו משום מוקצה הרי דעתיה דאיניש עילוייהו מאתמול ובהכרח לומר דהני ביצים קיימי להוציא אפרוחים וכדברי המאור ז"ל מהשתא אנן סהדי דטפי חייס איניש עלייהו ממה דחייס איוני שובך ופשיטא דמסח דעתיה מאכילה וטפי חזי לי למימר דקס"ד תלמודא דהך מתני' דמנענע מבעוד יום לאו משום מוקצה קאמרי לה ב"ש אלא משום דלמא נמנע משמחת י"ט וכחד מטעמי דקאמר הש"ס התם. ובהא מלתא דכתיבנא בעומדת לגדל בצים דקאמר היינו להוציא אפרוחים כמו שכתב המאור ז"ל, ק' לי אדמחלק תלמודא בצדדי הבעיא בתרנגולת העומדת לאכילה ולגדל ביצים לפלוג בעומדת לגדל ביצים ולימא אי בעומדת לגדל ביצים לאכילה דעתיה עילוייהו ואי בעומדת לגדל ביצים להוציא אפרוחים מוקצים נינהו אלא ודאי דכל העומדת לגדל ביצים ואפי' לאכילה מוקצים נינהו וטעמא דכל דלא הוי בעולם מוקצה הוא ודלא כהרב המאור ז"ל גם מדברי התוס' שכתבו בד"ה קס"ד וז"ל ותימא והא ר"ש דשרי במוקצה שם שרי בנולד וי"ל כו' ע"כ קשה מאי קא מקשו שאני נולד דביצה דלאו לאכילה קיימא מנולד דשברים