רי"ף סה

ואתא רבי חנינא בן עקביא לסתור דברי רבי יהודה ולפרק פירכא אחרינא ואמר לו לא כך השיבן רבן גמליאל אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים כלומר על הנשואה שנפלו לה נכסים כשהיא נשואה אלא כך השיב להן אף ארוסה שנפלו לה כשהיא ארוסה ונשאת לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אבל נשואה שנפלו לה נכסים אליבא דידיה לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל וחדא היא דתניא אמר רבי חנינא בן עקביא לא כך השיבן רבן גמליאל לחכמים אלא כך השיבן רבן גמליאל לחכמים לא אמרתם בנשואה שכן בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה תאמרו בארוסה שאין בעלה וכו' אמר לו עד שלא נשאת מהו אמר לו אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים. והא דאמר רבי חנניא בן עקביא אף לדמות דבנשואה אם מכרה קיים ובארוסה שלא נשאת אבל הא דאמר לא תמכור לכתחלה בנשואה הוא דאמר ארוסה שלא נשאת אליבא דידיה מוכרת לכתחלה אמר לו לרבן גמליאל היאך יהא מכרה של ארוסה שנשאת קיים הואיל ונשאת ויהא מכרה בטל אמרו לו על החדשים אנו בושים שאנו אומרים לא תמכור עכשיו לכתחלה אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים לבטל מה שמכרה כבר ואקשינן על רבי חנינא דאמר אליבא דרבן גמליאל משלא נשאת ונשאת לא תמכור לכתחלה והא אנן תנינן עד עולא אמר נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר מוכרת ונותנת וקיים ופריק רב זביד ואמר תני עברה ונתנה וקיים ואתא רב פפא לאוקימה למתניתין כדאיתא ופריק פירוקא אחרינא ואמר הא דתנן מוכרת ונותנת וקיים לכתחלה רבי יהודה היא אליבא דרבן גמליאל דמאחר דאית ליה לרבי יהודה אליבא דרבן גמליאל בנשואה שנפלו לה נכסים כשהיא נשואה שלא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים דינא הוא אליבא דידיה דאם נפלו לה כשהיא ארוסה ונשאת שתהא מוכרת לכתחלה וברייתא דקתני עד שלא נשאת ונשאת שלא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים רבי חנניא בן עקביא הוא בהדיא תו אקשינן ורבי חנינא דאמר כבית שמאי פירוש מאחר דאליבא דרבי חנינא בן עקביא עד שלא נשאת ונשאת לא תמכור לכתחלה דינה הוא דאם לא נשאת מוכרת לכתחלה דינא הוא והא אליבא דבית שמאי היא והיאך שביק בית הלל ועביד כבית שמאי מאי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

רפט ששאלת לפרש לך דאחים שקנו אתרוג בתפיסת הבית פירוש האחים שקנו אתרוג מכלל הממון שעומד להוצאת מזונותם ונטל אחד מהם אתרוג אחד קודם חלוקה לצאת בו ידי חובתו אם יכול הוא לאכלה שאין אחיו מעכב עליו משום שהניח לו אחרת כמותה יובא בה ידי חובתו ואם אחיו ממחה בידו ומעכב עליו ואומר לו אתה שנטלת היא יפה מאד יותר ממה שהנחת לא צא ידי חובתו והא דאמר יצא ידי חובתו דוקא שהניח לו אתרוג אחר אבל בריש או רימון לא

רץ תשובה לברר גירסא דאין טומנין בדבר המוסיף הבל אפילו מבעוד יום גזרה שמא ירתיח מה שנמצאת בשאר ספרים אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזירה שמא ירתיח אל תסמוך אליו שהוא שבוש גדול לפי שדבר שאינו מוסיף הבל אינו מרתיח ואם כן אין לגזור עליו אבל הטעם בדבר שמא יטמין ברמץ וזהו שכתב מבעוד יום כל שכן משחשיכה אבל בערב שבת מותר קדרות בערב שבת רותחות (הן)

רצא שאלה כל מה שנשאלו במנודה דלא איפשיט בו נדון בו תיקו לקולא או לחומרא

תשובה כל מאי דלא איפשיט דינו כדין תיקו בדרבנן לקולא בדאורייתא לחומרא ומנודה דרבנן הוא

רצב תשובה מצאתי בתשובה מי שנדר לצום יום ידוע מן החדש או מן השבוע כגון שאמר הרי עלי נדר שאצום רביעי בחדש או שביעי בחדש וחל אותו יום בשבת או ביום טוב יש מן הדין שיצום אותו בודאי מפני גזרתנו וכו' וזה נאמר במה שהוא מדרבנן וכל שכן בשבת ויום טוב כך דעתנו נוטה כל מה שנדר להם יום שבת אין הנדר חל עליו וכן אם אמר באותן הימים שהיתה מגלת תענית ונדר על עצמו שיהא בהן בתענית אינו חייב לישב בתענית אבל מי שנדר על עצמו לישב בתענית ימים במספר יש לו לצום בשבת שבהן וכן הדין נמי במגלת תענית הלא תראה בשבועות אם בלל דברים המותרין על דברים האסורין שהשבועה עליו וחייב על המותר ועל האסור ואע"פ שהוא מושבע ועומד מהר סיני וזהו שכתבו דברי תורה אין צריכין חיזק ודברי סופרים צריכים חזוק הוא שהימים שבמגלת תענית (אסור) לפניהם ולאחריהם ושל תורה אסור לפניהם ומותר לאחריהם

רצג שאלה ברכת אירוסין אין מברכין אותה וקדושין כבר קדמו וכן ברכת אבי הבן מברכין אותה לאחר מילה או לא

תשובה אין ראוי לעשות כל עיקר מפני שהמצו' כולן מברך עליהן עובר לעשיתן הילכך מברך ואחר כך נותן קדושין וכן אבי הבן צריך שיברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ואחר כך מלין אותו ואפילו אם בירך לאחר שמל אם לא פרע עדיין מותר משום דאמרינן מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל

רצד שאלה אם קרא שליח ציבור ישראל במקום כהן ולאחר שעמד ישראל קודם שיתחיל בברכה נכנס כהן יברך ישראל כיון שהוא שם משום בושת או יברך הכהן משום פגמו של כהן ואם יש הפרש קודם שיתחיל בברכה ובין לאחר שיתחיל ואם אמר ברכו את ה המבורך הויא התחלה או לא הויא התחלה עד דפתח אשר בחר בנו וכן יודיענו רבינו מה שראינו לרב האיי